אח…לדרהוסן. אין כמו הקיץ בבוואריה. כשהשמש זורחת, האחו ירוק, פרחים אלפיניים קטנים צובעים את הגבעות והפרות גועות וקוראות לעגלים לבוא לינוק. וזו בדיוק העונה להוציא מהארון את הלדרהוסן – מכנסי העבודה הקצרים שעשויים מעור עבה ועמיד. למעשה העור כל-כך עבה ועמיד שחגורה רגילה לא יכולה באמת להדק את המכנס הזה למותניים אז שלייקס.
מכיוון שאנו עוסקים בסופו של דבר בפריט ייחודי לתרבות הגרמנית – ספציפית של איזור בוואריה, אוסטריה ואזורים משיקים בצפון איטליה – והגרמנים ידועים בהקפדה האובססיבית שלהם על כל הפרטים הקטנים – אז גם השלייקס יהיו מעור תואם כמובן. ועל הגשר המחבר את השלייקס יהיו עיטורים חינניים – אשר עשויים להיות תואמים עם תפרים צבעוניים ועיטורים על המכנסיים עצמם.
לגבי אורך המכנסיים יש שתי אסכולות: מעל לברך או מתחת לברך – תלוי מהו משלח ידכם. לרוב מעל לברך נחשב ליותר סקסי, אלו הממשיכים מתחת לברך נחשבים למהודרים יותר ואף מעוטרים בפראנזים עליזים.
ואי אפשר בלי טכנולוגיה – שהרי מדובר בכל זאת במוצר מוקפד במיוחד – שנועד בתפקידו כמכנסי עבודה בחקלאות ובתעשייה להגן על האזורים הרגישים של הלובש אותו. להבטיח את המשך השושלת ושתהיה העברת גנים מוצלחת לדור הבא. בהעדר רוכסנים וגם כי מדובר בעור עבה וקשיח שלא מאפשר הפשלה מהירה כשצריך להתפנות – יצרו חייטי העור הקשוחים שבהרים פאנל קדמי גדול למדי – הנפתח כחלון ראווה גדול בשחרור מהיר של שני כפתורים מברזל יצוק ומופלא.
השורשים של מכנסי העור הקצרים הולכים אחורה למאה ה-18 – אז שימשו כאמור כמכנסי עבודה. זו הייתה בחירה לא לגמרי מרצון. תעשיית הטקסטיל לא יכלה לספק בדים עמידים מספיק לטעמים של אנשי העבודה דאז (אנשי ולא נשים מאחר שהנשים לבשו אז שמלות) – חוצמזה שהיה יותר קל לנקות אותם מכל מני כתמים – לפני עידן מכונות הכביסה.
המפתיע הוא שהמכנסיים האלה – שלאט לאט קיבלו סטאטוס של לבוש מסורתי – בכל זאת המשיכו להיות חלק מהתלבושת היומיומית באזורים שונים עד לשנות ה-70′. אז הם כבר לא נחשבו ל”ראויים” בעיני הסנובים שחיים בעיר. ובינינו ללכת עם ברכיים חשופות זה לא הכי גברי.
מי שכן קלט אותם היו חברי סצנת המועדונים במינכן ובערים גדולות אחרות. סוג של הצהרת אופנה יחד עם נכס צאן ברזל תרבותי – הגרמנים המודרניים הלדרהוסן נתפשו כדבר ארכאי ו”זקן”, דווקא המאגניבים הפוקדים את המועדונים ודופקים פוזות בברים ובתי הקפה של העיר – הםא אלה שאימצו אותם. היו אפילו ניסיונות לייצר מכנסי ספורט עם עיצובים דומים – ללא העור או השלייקס אבל עם אותו מסר – שלמרבה הצער של מעט מאד אנשים הם לא הצליחו.
אז בפעם הבאה שתגיעו לאוקטוברפסט במינכן, או לכפרים של בוואריה, אם תשמעו חריקה מוכרת סביבכם – דעו כי ברנש משופם עם מכנסי עור בא להציע לכם חברות – וליטר של בירת חיטה מופלאה.
