נניח רגע בצד את המפרטים היבשים ונדבר על מה שבאמת קורה לנו בתוך הקסדה. רכיבה על אופנוע היא לא פעולה לוגיסטית, היא המעבדה הכי טובה בעולם לייצור זהויות. כולנו, בלי יוצא מן הכלל, אוהבים להיכנס לדמות. כשאנחנו עולים על המושב, אנחנו לא סתם רוכבים לעבודה – אנחנו משחזרים בראש סצנה מסרט שטרם צולם.

יום אחד אנחנו "רוכב הספורט" – עם חליפה וסליידרים במרפקים, מושכים את הסל"ד מעבר למחסום הקול, מחפשים את הזווית המושלמת בסיבוב; ביום אחר אנחנו הרפתקנים שחוצים יבשות עם מזוודות צד ומעילי קורדורה והמון כיסים (ובמלים אחרות, רוכבים לחצי יום לרמת הגולן); וביום אחר, אנחנו רוכבים במרוץ הקשוח בעולם, פאריז-דקאר, עם ריסים מבוצבצים, וקמטים מאובקים מסביב לעיניים. פוזה? זיוף? הגשמת חלום! או זה סוג של דמיון מודרך שבו המכונה הפועמת תחתינו הופכת את התמונה שיש לנו בראש למציאות חיה, נושמת ורוטטת. ובתוך עולם הדימויים הזה, ה-BMW R12 הוא סצינה אחרת לגמרי.

פרקטי? לא, אבל

אל תטעו בו. בניגוד ל-R12 המקורי משנות ה-30 שמהווה את ההשראה עבורו, הוא לא מנסה להיות האופנוע הכי טכנולוגי בליין של BMW (עבור זה יש מספיק כלים אחרים). ה-R12 כאן כדי לשחזר את חוויית הרכיבה הטהורה, והסטייל שאין שני לו. הוא לוקח את המהות של מנוע הבוקסר האייקוני ומרכיב אותה על שלדה שהיא דף הקנווס לפנטזיה שלכם.

נכון, הוא לא פרקטי. יש הרבה יותר טובים ממנו בעיר, יש הרבה יותר טובים ממנו מחוץ לעיר, ואם לא תקפידו לפתוח את ברז כיוון עומס הקפיץ של הבולם האחורי המוסתר, אז לא תפסיקו לקפוץ על כל מהמורה (לכן, פתחו, פתחו). וזה בדיוק סוד הקסם שלו – ה-R12 הוא אופנוע לאנשים שרוצים להנכיח את עצמם, לא להסתתר. עם מושב נמוך (מאוד) שגורם לכם להרגיש חלק מהמכונה (בכוונה כתבנו, מכונה); ועם עיצוב שמחזיר אותנו לתור הזהב של האופנוענות, ה-R12 הוא הבמה המושלמת למי שרוצה לגלם את דמות הרוכב המתוחכם, זה שלא ממהר לשום מקום כי היציאה לדרך, חשובה יותר מההגעה ליעד, וההיות חשוב יותר מהרגע הבא. כאלה אנחנו כשאנחנו מתאמצים, אקזיסטנציאליסטים בשקל.

הברז והזרוע

העיצוב של ה-R12 הוא מלאכת מחשבת של חשיפת המכניקה. הזרוע האחורית החד-צידית (Paralever) היא לא רק פלא הנדסי שחוסך תחזוקת שרשרת, היא הצהרה אסתטית. היא משאירה את הצד הימני של הגלגל חשוף לחלוטין, כך שהוא מקבל מראה קליל תוך מחווה מרגשת לז'אנר ש-BMW כתבה את חוקיו. 

בקצה המתלה, תמצאו את הברז המדובר, עם חוגה מכנית גדולה לכיוון שיכוך הקפיץ. אגב, אין צורך לנווט בתפריטים דיגיטליים בזמן רכיבה, כי המצבים כוללים בעיקר את ה"רוק" או ה"רול", ובדיוק את המידע החיוני, ולא יותר מכך. 

מומנט של ענקים לכל רשיון

הכלי הזה נמכר גם בגרסת ה-A1 (המוגבלת לרוכבים חדשים), אבל אל תתנו לה להטעות אתכם. ה-R12 הוא הוכחה שאפשר להיות ידידותי בלי להיות משעמם. המנוע בנפח 1,170 סמ"ק אולי מוגבל בסוסים כדי לעמוד בתקנות, אבל המומנט, אותה דחיפה בשרנית מהמקום שגורמת לכם לחייך בכל פעם שהרמזור מתחלף לירוק או כשצריך לעקוף, נמצא שם כדי לדחוף.

יחד עם הקוויק-שיפטר (Shift Assistant Pro), שמאפשר החלפת הילוכים בלי לגעת במצמד, קיבלתם קאסטום, מרשים (זה ברור), אבל גם עם דחף משמעותי יותר ממה שצריך הרוכב בעל הרשיון המוגבל, ועדיין הוא נשלט לחלוטין. כי אולי הוא יותר ממה שצריך, אבל עדיין לא מאיים, אלא מעצים, ונותן לרוכב עם הרשיון המוגבל מספיק מקום לגדול אליו.

קאסטומיזציה: לדייק את הדמות

אם ה-R12 הוא הבמה, האביזרים הם התפאורה – וזה כל הקטע שלו. ב-BMW הבינו שאתם לא רוצים "אופנוע מהמדף", אתם רוצים את האופנוע שלכם. לכן היכולת לשנות אותו היא כמעט בלתי מוגבלת, והיא מאפשרת לכם לדייק את הדמות עד לרמת הבורג.

• סדרת ה-Option 719: כאן נכנסת האמנות. מדובר בחלקי אלומיניום מכורסמים (Billet) בעיבוד שבבי מושלם. אפשר למשל להחליף את מכסי הצילינדרים, את ידיות הבלם והמצמד, ואפילו את רגליות הרוכב לגרסאות יוקרתיות שמרגישות כמו תכשיט.
• הזנב והמושב: רוצים מראה "בובר" נקי? אפשר להסיר את מושב המורכב (אם בכלל שמתם אותו) ולהתקין כיסוי זנב מאלומיניום שמשלים את קו הטיפה של המיכל. רוצים מושב מעוינים בעיצוב רטרו? יש.
• מערכות פליטה: ה-R12 נשמע מצוין, אבל עם מערכת של Akrapovič (כפולת קנים או יחידה), הוא מקבל את הקול העמוק והסמכותי שמתאים לדמות שמובילה את השיירה.
• הכידון והתנוחה: ניתן לבחור בין כידון נמוך לרכיבה קרבית יותר לבין כידון גבוה שמעניק תנוחת רכיבה זקופה ונינוחה, כזו שאומרת "העולם מחכה לי, לא אני לו".
• פרטים קטנים, הצהרות גדולות: ממראות קצה-כידון (Bar-end mirrors) שמשנות לחלוטין את הצללית של האופנוע, ועד למכסה מיכל דלק בעיצוב קלאסי – כל חלק הוא עוד מילה בסיפור שאתם כותבים.

השורה התחתונה: לחיות את החלום

ה-BMW R12 הוא לא אופנוע לאנשים שמחפשים להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. הוא אופנוע לאנשים שרוצים שהדרך מ-א' ל-ב' תהיה שיא היום שלהם. הוא מאפשר לכם להניח את הציניות בצד, לעלות על האוכף, ולהיות בדיוק הדמות שדמיינתם לעצמכם בראש.

ה-R12 הוא השילוב המושלם בין מורשת של אופנועים קלאסיים, מתחילת המאה שעברה, לבין יכולת התאמה אישית שאין לה סוף. הוא לא מתאים לכל רוכב, אבל הוא יודע להתאים את עצמו, במדויק, לרוכב המסוים, שהוא את.ה.

למי הוא מתאים

• לאמנים של דימויים: למי שמבין שרכיבה היא קודם כל דמיון מודרך, ורוצה כלי שמגשים את הפנטזיה הוויזואלית שיש לו בראש.
• לרוכבי "אופשן 719": לאלו שספר האביזרים של BMW הוא עבורם קטלוג צעצועים למבוגרים, ושנהנים מהתהליך של בניית אופנוע חד-פעמי לא פחות מהרכיבה עצמה.
• לרוכבים חדשים עם אגו בריא: לבעלי רישיון A1 שרוצים להנכיח את עצמם ברמזור עם מומנט של ענקים ונוכחות של אופנוע ליטר פלוס, בלי שהאופנוע ינסה להרוג אותם בכל פנייה.
• למי שאוהב לגעת בברזל: למי שמעדיף לסובב ברז מכני על המתלה מאשר לדפדף בתפריטים דיגיטליים מעייפים.
• למאותגרי גובה, וגם לנשים שמתחברות לז'אנר: כי המושב ממש נמוך

למי הוא לא מתאים

• לרודפי מספרים: למי שמודד אופנוע רק לפי כוחות סוס, שניות מאפס למאה וזוויות הטיה. ה-R12 לא פה בשביל האקסל, הוא פה בשביל הנשמה.
• לחובבי הפרקטיקה המדכאת: למי שמחפש מקום לקשור ארגז משלוחים או מיגון רוח שיאפשר לו לרכוב בתוך בועה סטרילית. ב-R12 הרוח היא חלק מהסיפור.
• למי שרוצה להיבלע בנוף: אם אתם סובלים מהפרעת קשב וריכוז כשמסתכלים עליכם ברמזור, דלגו הלאה. האופנוע הזה הוא מגנט של תשומת לב.
• לחובבי הפלסטיק: למי שמעדיף פיירינגים עתידניים על פני מתכת חשופה, קימורי טיפה וזרוע חד-צידית שמציגה לראווה גיאומטריה מושלמת.

מפרט טכני: הלב של ה-R12