יוצאים ברכיבה לכיוון צומת ניצנה. כדי להגיע לשם, עוקפים את באר שבע וממשיכים על כביש 40 דרומה מצומת אוהלים עד צומת טללים. בטללים פונים שמאלה לעבר שדה בוקר לאורך כ-4.5 ק"מ עד למצפור הקומנדו הצרפתי. זהו אתר מורשת לגדוד של מתנדבים עולים מצפון אפריקה שהוקם במלחמת השחרור על ידי וטרן צרפתי שנלחם בנאצים. הגדוד ספג אבידות ניכרות בזמן הלוחמה בצבא מצרים, ופורק אחרי פחות משנה של פעילות.
מול המצפור תוכלו להבחין במגדל של תחנת הכוח אשלים, אחת מתוך ארבע תחנות כוח סולריות שבמתחם. אם מתחשק לכם להעיף מבט אל העתיד בתחום האנרגיה הירוקה, קפצו לתצפית אשלים – הממוקמת כשישה קילומטרים מערבה על ראש גבעה – ותהנו מנוף פנורמי למתחם כולו.
מכאן ממשיכים ברכיבה במשך כ-30 ק"מ עד לצומת קציעות. במהלך הרכיבה תוכלו לראות איך הגבעות מימין הכביש מתחלפות בהדרגה לרכסים עולים ויורדים של דיונות חול צהובות. זוהי הפאה הדרומית של שמורת חולות שונרה העצומה, כר משחקים אידיאלי לתרגול רכיבת חולות עבור אנשי ה-GS שבינינו. שימו לב שהחול עמוק וטובעני, וחשוב להקפיד להישאר על השבילים המסומנים. צומת קציעות היא ההזדמנות האחרונה לתדלק ולהצטייד לשארית המסלול. במקום תמצאו תחנת דלק וחנות נוחות גדולה ומצוידת הפתוחה 24/7 – עשו בהן שימוש נבון.
בצומת ניצנה פונים שמאלה לעבר עזוז ותל ניצנה. התל הוא נקודת העניין הראשונה במסלול, ובדרך אליו חולפים על פני הפסל "דרך השלום" של האמן דני קרוון. הפסל הסביבתי המפורסם מורכב ממאה עמודי אבן המחברים את ישראל ומצרים, עליהם חרוטה המילה "שלום" בשמונים ושמונה שפות שונות. תל ניצנה עצמו הוא אתר היסטורי מהמאה השנייה לפני הספירה, התקופה החשמונאית. האתר הארכיאולוגי במקום מכיל מבנים ועבודות פסיפס, אך ההיסטוריה שלו לא מסתיימת בעת העתיקה: תוכלו למצוא שם גם שרידי בית חולים, מסילת רכבת ומבנים נוספים שהקימו במקום העות'מנים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בירידה מהתל פונים שמאלה ומיד ימינה בכביש לעבר חמוקי ניצנה, שם עוצרים לרגע של סלפיז והתפעלות מהנוף. חמוקי ניצנה הם אזור גיאולוגי קטן ומרתק, בו איתני הטבע שחקו בהדרגה את שכבת הקרקע העליונה וחשפו תוואי אדמה לבנה ומקומרת שנותנת תחושה של טיול על הירח. זוהי פינה מצויינת לנוח בה, ובימים כתיקונם ניתן להתחבר ממנה ישירות לכביש 10.
במידה והמעבר סגור על ידי הצבא, חוזרים דרך הכביש שהגענו ממנו. על הדרך תוכלו לראות את מגדל המים העצום ששירת את מסילת הברזל ונבנה גם הוא על ידי הטורקים. מעט דרומה משם אפשר לזהות את עוג'ה אל חפיר, קבוצה של מבני אבן ששימשו כמחנה לצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה.
חוזרים עד לצומת שמתחת לתל ניצנה ופונים ימינה בכביש קטן ומעט משובש. רוכבים על פני אנדרטת חטיבה שמונה, חוצים את ערוץ נחל ניצנה וממשיכים עם הכביש ישירות לכיוון צפון-מזרח. זהו הכביש המנדטורי הישן שחיבר בשנים עברו את צפון סיני לארץ ישראל והגיע עד לבאר שבע, הרבה לפני שמישהו חלם על כביש 211 המודרני. תוואי הכביש נשמר כמעט בשלמותו, אבל שימו לב שהוא לא מתוחזק כלל. האספלט שבור בחלקים מסוימים, ומקטעים אחרים הפכו לדרך עפר. אופנועי GS למיניהם יצלחו אותו מבלי למצמץ, אבל כל בימר אחר ידרוש כאן תשומת לב וזהירות. מנגד, קטע הכביש הזה יתגמל אתכם בלא מעט פינות נידחות באווירת סוף העולם שמאלה, שבדיוק לשמה התכנסנו.
אחרי סדרת פניות שמסומנות בחביות מחלידות מגיעים לכביש המבוא לשבטה, שם פונים ימינה וחוזרים למקטע אספלט קצר. ממשיכים על פני כחמישה קילומטרים של אוויר מדברי צח עד לגן הלאומי שבטה. רובנו מכירים את השם "שבטה" מהשירות הצבאי, אבל כאן מדובר במטרופולין עתיק ואתר מורשת עולמי עצום מימדים, שמצדיק יום ביקור מלא בפני עצמו.
משאירים את האופנועים בחניה ונכנסים לעיר הקדומה דרך שער שתיים, לאחריו תמצאו חנות משוחזרת ולידה תיבה קטנה עם עלוני מידע. בעלון תמצאו את מפת האתר, מסלול ההליכה המומלץ וכמובן המון מידע היסטורי על כל הנקודות המעניינות שבמקום. העיר העתיקה הוקמה בלב המדבר לפני יותר מ-1,500 שנה ללא אף מקור של מים זמינים ובכל זאת היא הפכה למוקד עירוני משגשג, שבו בוסתנים שופעים ותעשיית יין תוססת. נצלו את ההזדמנות לשוטט ברחבי האתר ולגלות את סודות אורח החיים הקדום שמתחבאים כאן בכל פינה.
בדרך חזרה, יוצאים בכביש בו הגענו. פונים ימינה בצומת ועולים על כביש 211, שמוביל לצומת טללים במהירות יחסית. אם היום עמוס ההרפתקאות פתח לכם את התיאבון, אפשר וכדאי לעצור להמבורגר מפנק בפאב 40 שבתוך היישוב. לפני ההגעה מומלץ ליצור עם קשר עם המקום ולוודא שהוא פתוח. לאחר מכן חוזרים ליציאה מטללים, פונים צפונה ורוכבים בחזרה על פני אלפיים שנות היסטוריה, עד שמגיעים לציוויליזציה המודרנית.