הקיץ הזה מתאגר אותנו במיוחד. לרבים מאיתנו אין חשק לצאת לרכיבה כשהחום קשה כל כך. אבל מה דעתכם על פשיטת לילה מדברית?
למי מתאים המסלול?
אנחנו בלי מזגנים. ככה אנחנו, אופנוענים, והקיץ הזה מוציא לנו את המיץ עם עומס חום שלא חווינו כמוהו כבר שנים ארוכות. אבל זה לא מה שימנע מאיתנו לצאת לרכיבה. הפתרון? לצאת בשעות הקרירות יותר של היממה, בלילה ולפנות בוקר.
בלילה יש לא מעט אתגרים שאנחנו לא פוגשים בדרך כלל. לכן לפני שיוצאים לדרך כדאי לעבור במהירות על הצ’קליסט:
– תאורת אופנוע תקינה
– פנסי עזר שונים תקינים
– האור האחורי – בעיקר אם יוצאים לרכיבה בחבורה
– משקפי קסדות נקיים (ומומלץ גם לארוז לדרך עוד חומרי ניקוי)
– מקומות רבים סגורים בשעות הלילה – הביאו מים וחטיפים עמכם
– פנס ספייר טעון
– סלולרי תקין וטעון
הפעם היעד שלנו הוא נחל סדום, והוא מרהיב בלילה כמו שהוא מרהיב ביום. סביר להניח שאתם מכירים היטב את הדרך לשם: רוכבים דרומה על כביש 6, ובמחלף שוקת (החדש) עוזבים את 6 לטובת כביש 31, כביש דו-מסלולי ונוח מאוד שמגיע עד לעיר ערד.
מכיכר הכניסה לערד, כביש 31 מתחיל במורד הארוך והמפותל לים המלח (להלן “כביש סדום-ערד” המפורסם), רובו סלול ובמצב מצוין. יחד עם זאת, כדאי לשים לב שמדי פעם בעלי חיים חוצים את הכביש הזה, ובלילה שדה הראיה מוגבל למרחק שאליו הפנס מאיר. הורידו קצב.
מי שאינו מצויד ב-GS לשטח, אלא באופנוע כביש, יוכל ליהנות מרכיבת כביש לילית ומלאת כוכבים על הדרך הסלולה מחדש למצדה.
מהכיכר בכניסה לערד נפנה שמאלה, ובכיכר השנייה נפנה ימינה ברחוב רחב ודו מסלולי המטפס בעליה לכיוון בתי המלון. מעט לפניהם מגיעים לצומת כידוד בה פונים שמאלה לכביש 3199. כ-18 קילומטרים לאחר מכן הכביש מגיע למצדה. מומלץ להיות ערניים לתנועת בעלי חיים ומטיילים מצדי הכביש. הפרש הגובה מראשו של הכביש עד לסיומו במצדה הוא כ-600 מטרים – ומי שיספיק לסיים את המסלול במצדה ברגע הזריחה זה בהחלט אירוע מרגש.
עתה אפשר לחזור לערד, לרדת לסדום ולרכב דרומה על כביש 90 כדי לפגוש את אנשי ה-GS בסיום בעין פלוטית.
כשנגיע עם כביש 90 לצומת זוהר, נפנה ימינה ואחרי 400 מטרים בערך נגיע בדרך עפר רחבה הפונה ימינה לשטח. דרך אגב, כקילומטר במורד הכביש ישנה תחנת דלק. הזדמנות אחרונה לבדוק שהכל תקין ואולי לשתות משהו קר.
עתה המשיכו ברכיבה על השביל המסומן בסימון שבילים כחול, ולאחר קצת יותר מקילומטר תפגשו סימון ירוק על שביל הפונה שמאלה (דרומה). שימו לב שלא להתבלבל: השביל המסומן בכחול ממשיך ישר (מזרחה) לאפיק של נחל חימר ומגיע למבוי סתום.
השביל הירוק יוביל אתכם בסמוך לחניון הלילה של נחל לוט ומעט אחריו הוא מתמזג עם סימון שבילים אדום והדרך משנה מעט את האופי שלה והופכת לחצצית יותר.
שימו לב: קל מאוד לפספס את הכניסה לנחל סדום ולהמשיך בטבעיות בחריץ של נחל פרצים. אמנם יש שלט וסימון שבילים שחור – אבל בלילה קל מאוד לפספס אותם. לכן, מדדו במד המרחק 1,200 מטרים מנקודת החיבור של השביל הירוק והאדום וחפשו אחרי הערוץ המשמעותי הראשון שנכנס שמאלה.
וכעת צפויה לכם חוויה יוצאת דופן, בעיקר אם מדובר בליל ירח מלא שמאפשר לכבות את הפנסים. הקרקע הלבנה מחזירה את האור, ונחל סדום מתפתל כשיכור. רוב הזמן האחיזה סבירה, רק זיכרו לשמור על הגלגל הקדמי כדי שלא יידחף קדימה, וסעו בזהירות.
האירוע הזה אורך כארבעה קילומטרים בלתי נשכחים. אוספים מעט גובה עד שמתרוממים לפני השטח של מישר עמיעז. כעת אתם שוב על שביל רחב וממשיכים עליו דרומה כדי לפגוש סימון שבילים כחול. כקילומטר אחד משינוי צבע השביל תגיעו לצומת שבילים גדולה. פנו שמאלה כדי לעלות ולטפס עם סימון שבילים שחור למצפור על קו המצוק של הר סדום הפורש לפניכם את ים המלח המרהיב. בליל ירח מלא זו בהחלט חוויה מדהימה – וגם אם הוא לא מלא, עדיין מדובר במסלול יפהפה.
יורדים בזהירות בחזרה לצומת השבילים ומדרימים על הסימון הכחול שאחרי כשני קילומטרים פוגש דרך רחבה המסומנת באדום. זו מובילה אותנו דרך נוף חווארים עד ליציאה לכביש 90 ממש מול מפעלי ים המלח. שימו לב שבקטעים מסוימים – כדי למנוע אבק – השביל “מושקה” ועשוי להיות חלקלק.
גם אם יצאנו לכביש זה לא סוף המסע. נפנה דרומה על כביש 90 עד לצומת של כביש 2499 הפונה לנאות הכיכר ועין תמר. כ-5.0 קילומטרים מהצומת תגיעו לעין פלוטית, מעיין נפלא של מים נקיים וחמימים מלאים בדגי נוי וליד דק נחמד. מומלץ בחום, אבל כמובן – אם אתם כבר שם, רק תשמרו על הניקיון.
משם אפשר להצפין דרך צומת הערבה ולטפס על כביש 25 בחזרה לדימונה, והביתה.
חם בחוץ ורכיבות במהלך היום עשויות להיות חוויה לא מהנה בכלל. לכל מי שמתגעגע לכביש הפתוח ורוצה לצאת לרכיבה כשנעים בחוץ, נמליץ לצאת דרומה לנחל סדום – אם הירח זורח והכביש מחכה לכם, חבל להישאר בבית.
