לא חייבים תמיד להרחיק כדי ליהנות מדרכי עפר מקסימות ותחנות היסטוריות בדרך
צאו מסיר הלחץ של החדשות, הממ”דים והקירות הסוגרים, ליערות ולנשום את האוויר המתקתק שביער אחרי הגשם – לטיול קרוב לבית.
מסלול הטיול ביער אשתאול, אזור שלרוב אנו חולפים על פניו מבלי לסגור את המצערת באופנוע ולו במקצת. הפעם ניתן לו יחס מיוחד, מפני שפשוט מגיע לו. אופי הקרקע מאפשר רכיבה זהירה גם אחרי גשמים קלים ולא תמצאו מכשולי בוץ בלתי אפשריים לאורכו – הכל, כמובן, מחייב שיקול דעת וניהול סיכונים זהיר.
נקודת ההתחלה שלנו היא תחנת התדלוק “פז” של מסילת ציון. אליה תגיעו מכביש 1, עד למחלף שער הגיא ובו תפנו לכביש 38 לעבר בית שמש. כקילומטר לאחר מכן, תראו את תחנת פז בצדו המערבי של הכביש. התחנה הזו היא נקודת זינוק לטיולי כביש רבים ותמיד אפשר לפגוש בה עוד רוכבים שכמונו.
מתחנת הדלק נמצא את הכביש הקטן (והשבור) הנע ממערב לכביש המהיר, וניסע בו לכיוון צפון. נחלוף על פני הכניסה לדרך בורמה (סימון שבילים אדום) ונמשיך במקביל לכביש עד שנפגוש סימון שבילים שחור העולה מערבה, ולידו לולים גדולים. שם תראו שלט: “יער אשתאול”. בהמשך תיתקלו בחיצים המפנים למצפור שער הגיא. ניסע למצפור.
שם תגלו עצי חרוב ענקיים, מחלף שער הגיא ייפרש לרגליכם, ונמצא גם את אתרי ההנצחה לגדוד החמישי של הפלמ”ח, ולתזמורת האדומה.
מהי “התזמורת האדומה”? טוב ששאלתם. התזמורת האדומה היא רשת ריגול שפעלה נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה. אחרי שפעילותה נחשפה, הנאצים הקימו יחידת ביון-נגדי שתפקידה היה לחסלה. בסוף 1942 נתפס מפקד התזמורת לאופלד טרפר. בהמשך הצליח טרפר לברוח מהשבי, שב לברית המועצות, וכשלושים שנה לאחר מכן עלה עם משפחתו ב-1975 לישראל.
חוזרים לאחור עד לצומת בשביל המסומן בשחור, ופונים ימינה (מערבה) על השביל הרחב הנע בין עצי החרוב לעצי האורנים. משמאל פרוש של יער אשתאול, שנשתל בשנות ה-50′, ממלא את העיניים בירוק עז וטוען את הנפש. לאחר כקילומטר נגיע לחניון גדול למדי של “גבעת חתול” – מקום נהדר לארוחת בוקר או קפה חזק של שטח.
היעד הבא הוא עין חילה, אליו נגיע אחרי פרק רכיבה יחסית ארוך לתא השטח הזה. זוהי סדרה של פניות, ואחריהן ירידה לערוץ נחל מאיר שמקושט בכרמי גפנים יפיפיים. גם בעין חילה נמצא שולחנות קק”ל ממוקמים היטב. הנחל יבש רוב השנה ורק הגשם יביאו לזרימה בו ויוסיף לו את מוזיקת הרקע של פכפוך המים. בנקודה הזאת, לפני כ-75 שנה, חלפו המשוריינים בדרך לירושלים הנצורה כשהם עוקפים את לטרון, שעדיין נשלטה על ידי הירדנים.
נמשיך על השביל המסומן בסימון השחור, שעתה מטפס בסדרת פניות על הצד הדרומי של נחל מאיר. במעלה השביל נפרש בפנינו נוף יפה יותר, ורכיבה מאפשרת לשאוף את האוויר הצח והמתוק שאפשר למצוא רק ביער ישראלי אחרי הגשם.
בצומת השבילים הגדול הראשון נפנה שמאלה עם סימון שבילים ירוק. השביל הזה ממשיך בקו גובה אחיד, פחות או יותר, במשך כשני קילומטרים. נחלוף על פני צומת שבילים עם סימון כחול והמשכנו על הסימון הירוק עד לצומת שבילים גדולה במפגש עם דרך בורמה ב”חניון הסרפנטינות” (סרפנטינה – מילה המתארת כביש תלול המכיל פיתולים ועיקולים רבים והדוקים). לא נרד בסרפנטינות, אלא נשב רגע על הספסל לעיון במגוון הספרים המקסים שיש בארגז ספריית השביל.
נצמד לסימון האדום על כביש האספלט הצר בקטע הזה של דרך בורמה. לא אחת יש בו תנועת מטיילים ערה, ונזהר לשמור על קצב נסיעה בטוח, בהתאם לתנאי הדרך.
אחרי כשלושה קילומטרים שבהם נסענו על פאת היער הגענו למצפה הראל. מגדל התצפית אמנם לא נגיש אבל יש במקום תבליט עצום המתאם נפלא את הנוף הגדול שעינינו רואות. לא רחוק מכאן הוצא להורג מאיר טוביאנסקי, שהואשם והורשע בבגידה במהלך מלחמת העצמאות. עם השנים התגלה שהיה חף מפשע כל הזמן הזה, שמו טוהר, טוביאנסקי נקבר בהר הרצל והמוציאים לאור של גזר דינו נשפטו.
כדי להרים מעט את מצב הרוח נסיים את הטיול ביקב קלו דה גת, שם גם אתם יכולים לסייר ולטעום. יש לתאם זאת מראש והעלות היא 150 שקלים לאדם, אבל נזכור – אסור לנהוג ולשתות, וחייבים להיות זהירים בעת הנהיגה.
מהיקב, הכביש הקטן הביא אותנו לכביש 44. בו יש שתי אפשרויות. אפשר לפנות ימינה לצומת נחשון ובחזרה הביתה, ואפשר לפנות שמאלה למחלף שמשון ולאזור בית שמש.
יער אשתאול עשיר בשבילים ודרכים שאפשר לרכוב בהם, לחקור ולגלות פינות חדשות. פה ושם גם ניתן לאתר “סינגלים” שפתחו רוכבי אנדורו אמיצים. צאו לחקור! אנחנו מאד אוהבים את זה ובטוחים שגם אתם.
