טיולים ומסלולים

טיול הרי געש בגולן

עדיין סוג של חורף כאן. וזה נפלא כי ה-BMW שלנו אוהבים את האוויר הצונן ואת ריח הגשם המזכיר את בוואריה באביב.

מה שלא כזה מזכיר את גרמניה הם הרי הגעש. לשמחתנו אלו שכאן אצלנו אינם פעילים, לפחות בזמן כתיבת שורות אלה, ומרוכזים מרביתם ברמת הגולן (יש לפחות אחד מחוץ לרמה בקרני חיטין – אבל זה כבר טיול אחר וסיפור לא רע בפני עצמו).

מסלול הטיול ייקח אותנו לנגיעות בכמה מהתלים הגעשיים של רמת הגולן. לרובם אפשר להעפיל על אספלט סלול או דרך עפר נוחה – לפחות אחד נמצא בעומק השטח ואם הקרקע בוצית עדיף לוותר עליו. בוץ של רמת הגולן זה לא משהו שמתעסקים איתו. האמינו לנו.

נתחיל בדרום הגולן עם תל פרס. התל הגדול והמזרחי ביותר ברמה, אליו אפשר להגיע ברכיבה נוחה על כביש סלול. ככל שמטפסים מעלה ומשאירים את העין הכחולה של הכנרת מאחורינו הנוף משתנה. האדמה מקבלת גוון כהה וסביב אבני בזלת גדולים. אפילו לאוויר יש ריח אחר, שונה ממה שאנו מכירים מהחיים בעיר. יש אומרים נקי יותר, אחרים יבחינו במתיקות שמגיעה מנחלי המים הזורמים ועצי תאנה פה ושם.

לתל פרס נגיע דרך כביש 98 ברכיבה צפון-מזרחית מרמת מגשימים. הנוף פתוח, הכביש ישר ודוהרים דרך ה”מיצר”. מעבר צר בין שני ערוצי נחל עמוקים, צוואר בקבוק בו כוחות המילואים במאמץ אדיר הצליחו לבלום את הזרוע הדרומית של כוחות השריון הסוריים במלחמת יום הכיפורים. בדרך נחלוף על פני תל סקי, אליו שווה לעלות ולחזור אל סיפור הגבורה של הלחימה בו וסביבו במלחמת יום הכיפורים. נמשיך צפונה ונעבור את גבעת אורחה שמערבית אליה יש שרידי חאן גדול מהמאה ה-12. עדות לחשיבות הרבה של האזור במשך אלפי שנים של מסחר. בחאן תמצאו קשתות אבן גדולות, קירות וחדרים. הכל מאבן בזלת מקומית. שווה בהחלט לרדת לרגע מהאופנוע ולחלץ עצמות.

בצומת בה תלוי ג’יפ סורי על עמוד, נפנה שמאלה עם הכביש ולאחר כשלושה קילומטרים נפנה ימינה לטיפוס לתל פרס. משני צידנו כרמים גדולים של יקבי הגולן. איזה יופי! זו הנקודה המזרחית ביותר בישראל (+2 ק”מ), מספקת תצפית מדהימה מזרחה לעבר הגולן הסורי, אבל מה שאותנו מעניין כציידי הר געש זה הלוע הנמצא בראש התל. מהלוע הזה פרצה הלבה בעוצמה ואחרי ההתפרצות הקינטית, עפר ואפר קרסו פנימה. תופעה גיאולוגית שלא רואים במקומות אחרים בישראל. למעט בתל יוסיפון הקרוב.

נמשיך צפונה על כביש 98, הנוף הפתוח והאופקי משתנה ליער אלונים יפיפה, הכביש עולה ויורד עם הגבעות בפיתולים זורמים ומענגי מתלה וצמיג. נחלוף על פני אלוני הבשן. אפשר לעלות על רכס הר חזקה (אם הצבא מאפשר – לא תמיד ולא עקבי), וכחצי קילומטר צפונה מהפניה לרכס חזקה (מזוהה ע”י סימון שבילים ירוק), תמצאו דרך עפר רחבה הלוקחת שמאלה (מערבה) בדוך ישר מהכביש.

אם הדרך אינה בוצית מדי, בין השאר בזכות אימוני צבא רבים באזור, אפשר יהיה לעבור בהצלחה את שלושת הקילומטרים עד לטיפוס ליוסיפון. אם לאופנוע שלכם אין סיומת GS, עדיף לוותר על החלק הזה ולרכב היישר להר שיפון.

האמיצים יותר יהנו מאחד הטיפוסים המתגמלים יותר שיש. שם למעלה, בגובה של כמעט 1,000 מטרים, תוכלו לראות את כל רמת הגולן פרוסה לפניכם. כמו בתל פרס, גם כאן יש לוע הר געש אלא שקשה יותר לזהות אותו אחרי כל עבודות ההנדסה שצה”ל עושה בשטח האש המאוד פעיל הזה (באמצע השבוע – אין כניסה לכאן). מילת אזהרה: שימו לב לפסולת ברזל משוננת פן תקרעו צמיג.

יורדים בזהירות מהתל ופונים שמאלה לעבר הר שיפון. בדרך יש יותר מנקודה נמוכה אחת ובהחלט עשוי להיות מצב שלא ניתן לעבור (תלוי בכמות המשקעים וכמה טנקים שקעו והתחפרו כאן). אופציה נוספת היא לחזור לכביש של רכס חזקה להמשיך לעין זיוון, עם העצירה המתבקשת להליכה רגלית, לראות את עין מוקש, ולעלות על דרך העפר הנוחה לראש של הר שיפון. גם הוא בולט כחרוט מתנשא על סביבתו ובראשו אמפיתיאטרון, רוח קרה ונוף עוצר נשימה שבהחלט לא רואים כל יום מהחלון בבניין המשרדים.

נסיים חזק וגבוה עם הר ורדה. לשם זו רכיבה ארוכה יחסית מהר שיפון. שוב הנוף משתנה, שומר על אותם קודים אופיניים לגולן אבל במתכונת שונה. גוונים עמוקים של חום וירוק וביניהם עדרי בקר ומדי פעם מטעי דובדבנים, תפוחים וכרמים רבים.

חיזרו מהר שיפון לכביש 91 ופנו בו ימינה עד לצומת אביטל. עתה פנו שמאלה דוך לצומת פורן בו תפנו ימינה לכביש 959.
תזרמו על הכביש, התעלמו בחן מאלו שמגיעים לפגוש את צינורית המים החמים במאגר בנטל ובצומת בראון פנו שמאלה (צפונה) על כביש 98.

עתה יש לעבור על פני בועתה וכשני קילומטרים מהכניסה אליה, חפשו בעיקול הכביש, פניה ימינה לכביש חקלאי קטן המוביל להר כרמים והר ורדה. זהו אזור שלא רבים מגיעים אליו. כל שכן ברכיבה על בימר.

אחרי פחות מקילומטר תגיעו לפניה ימינה להר ורדה ולטיפוס על כביש סלול ושבור לראשו. הגובה הוא 1,219 מטרים מעל לפני הים ומה שתראו בעיניים ומסביב, בעיקר בעונת השנה הזו…וואהו. מטעי נשירים ככל שהעין רואה, מדי פעם רכב UN לבן מטרטר לו במורד, הרחק מערבה אם הראות מאפשרת ניתן לזהות את רכס הרי נפתלי ועוד צפונה עמוק לתוך לבנון. אבל מולנו. בפנים. הר חרמון גדול ממלא את כל הנוף צפונה.
הר ורדה הוא הגדול והגבוה מבין התלים הגעשיים של הגולן, מקום שלא מגיעים אליו אלא אם רוכבים במיוחד – וזה שווה כל רגע.

לסיום המסע מיצאו כנאפה טובה באחד מיישובי הבדואים או שתרדו להתחמם בקמין של יקב הר אודם הסמוך (ממליצים בחום על יין “שני” לקנות ולקחת הביתה).

תגובה בפייסבוק

!השארו מעודכנים

BMW MOTORRAD הרשמו עכשיו לניוזלטר של בלוג
ותקבלו כל כתבה חדשה שמתפרסמת

    :שלחו לי כתבות בנושאים הבאים