אחד ממסלולי השטח הקלאסיים של המדבר מציע את הנוף הייחודי של הערבה התיכונה, שלא פעם נראה כמו שמורת הסרנגטי העצומה באפריקה. ערוצי נחלים עוצרי נשימה, מרחבים שבהם פזורים אלפי עצי שיטה – וכל זאת מבלי להיכנס עמוק מדי לשטח
כדי להגיע לנקודת ההתחלה שלנו, הפעם נרכב לתחנת הדלק של עין חצבה. מבחינת כל מי שלא מתגוררים באילת או בערבה, מדובר ברכיבה מנהלתית ארוכה שעלולה להיות מתישה. לכן, בתחנת הדלק נמלא את המיכלים, וכדאי גם לנוח, להצטייד במים ובנשנושים.
מוצא השביל נמצא בצד המערבי של הכביש מול צומת הכניסה לתחנת הדלק. לכן חצו את הצומת בזהירות רבה והיכנסו לשטח כאשר אתם עוקבים אחרי סימון שבילים שחור במגמה צפון-מערבית. אופי הקרקע מתחלף בין אבנים, זיפזיף ומעט דרדרת – ובשלב זה אין חולות.
חולפים מדרום לגבעת חצבה הבולטת בשטח. לאחר כ-4.0 ק”מ נגיע לפנייה של 90 מעלות דרומה על סימון השבילים השחור. בנקודה זו נמצא עין זך, שניתן לזהותו כמעין אי בודד עגול של צמחייה ירוקה ולפעמים יש בו מעט מים. מכאן נמשיך במגמה דרומית על פני “ציר המעיינות”, קו שחיבר מקורות מים עיליים – שלדאבוננו מולאו בעפר כדי למנוע סכנת טביעה או זיהום של מי התהום.
עכשיו אנחנו רוכבים בשטח שנראה כאילו הוא לא מן העולם הזה. הקרקע הלבנה שמתחת הצמיגים לפעמים קשה כמו אבן ולפעמים מתבררת כשכבה של פודרה רכה שמרימה עננים גדולים. השביל נמצא רק כ-3.0 קילומטרים מכביש הערבה אבל נותן הרגשה כאילו מדובר בעומק הסרנגטי.
ממשיכים דרומה, תוך שאנו חוצים ערוצים וערוצונים רבים. חובה להיות ערניים: קטעים רבים בשביל לא מאפשרים רכיבה זורמת ומהירה, בשל ריבוי חריצי המים. כאן, חייבים לרכוב בזהירות.
כ-6.0 קילומטרים מעין זך נגיע למפגש שבילים של הסימון השחור “שלנו” עם סימון שבילים ירוק. הסימון הירוק נכנס כ-9 קילומטרים מערבה לתוך שטח האש ולנקיק של נחל מסור. בסופי שבוע אפשר להיכנס לשם ולעבור להליכה הרפתקנית על הסכין החדה (והמפחידה) של הר מסור – בפירוש לא לרכי לב! שימו לב לכך שגם כניסה לשטח אש בסוף השבוע מחייבת תיאום מול צה”ל. מספר הטלפון של החמ”ל הרלוונטי בפיקוד דרום הוא 08-9902926/8.
ממשיכים דרומה עם סימון השבילים השחור, וזה מעלה אותנו מערוץ הנחל שעשיר בעצי שיטה למישור חשוף מכוסה חמאדה שחורה (חמאדה היא שטח סלעי כמעט ריק מצמחייה, למי שלא מכיר מילים של טיילים). אחרי גשמים האזור הזה עשוי להתגלות כמרגרינה רכה, טובענית וחלקלקה מאוד. שימו לב!
המורד לנחל רחש מזמן לרוכבים אתגר טכני, עם בורות שנוצרו במהלך השנים כתוצאה ממי יודע כמה הצלבות צירים של רכבי 4X4 וגם דרדרת המציעה אפשרות לרוכבים המיומנים להפגין את כישוריהם. גם פה חובה להזהיר: מי שמרגיש שזה מעבר לרמה שלו, שיישאר תחת קרקע בטוחה יותר.
ממשיכים בנוף המשכר לנקודה הבאה שלנו – עין שחק. במקום הייתה בעבר מכלאה גדולה לאיקלום ראמים שהושבו לטבע. כיום, אחרי שריפות ולמרבה הצער ונדליזם, נמצא שם כמה דקלים וקצת חול לח לציון המעיין הזה שבעבר היה יפהפה.
ממשיכים דרומה וחוצים את הערוצים של נחל דוחן את נחל שיזף ואת נחל נמיה – כל אחד מהם מציע נוף עצי שיטה מהמם ואפריקאי לגמרי. אם יש מזל נצליח לראות צבאים, ראמים ואפילו זאבים.
מעבר מאתגר אחד דרומית לנחל נמיה ואנו יורדים לערוץ הרחב של נחל נקרות.
כאן אפשר להחליט האם להמשיך דרומה, האם לצאת לכביש על גבי סימון השבילים האדום או האם להעמיק לתוך נחל נקרות עם אותו סימון אדום (למסע ארוך ומאתגר ביותר).
רצים דרומה עדיין עם הסימון השחור וזה משנה את צבעו באופן ספונטני לאדום בתוך הערוץ של נחל אשבורן. למה? ככה! לפחות לנו זה סימן שאנו מתקרבים לספיר. אגב, למרות ששמו האנגלוסקסי מעורר מחשבות על מגלי ארצות ויקטוריאנים בכובעי שעם לבנים, אשבורן היא מילה עברית כשרה, אם כי נדירה להפליא. משמעותה: מישור ניקוז גדול של מים.
מקיפים את היישוב ממזרח וממשיכים לרכב דרומה על הסימון האדום שממשיך לפנק אותנו עם נוף מדברי מהיפים שיש.
הנקודה הבאה מפגישה אותנו עם צופר – ומפה מי שמתעייף יוכל לחתוך לכביש בקלות.
האמיצים ממשיכים דרומה, למפגש עם חאן מואה – על דרך הבשמים ההיסטורית – חולפים על פני גב צופר (שאולי יש בו מים ואולי לא) עד למפגש עם נחל עשוש המרשים.
כאן תוכלו לבחור האם להתמודד עם מעלה עשוש – שמאתגר מאוד בעליה – או לעקוף אותו דרך הערוץ המקסים של נחל עשוש על בסיס השביל המסומן בשחור ואז לפנות שמאלה עם הסימון הירוק שיחזיר אותנו לשביל המקורי (באדום – זוכרים?).
הנוף שוב משתנה לקירות הזקופים של נחל ברק ולחצייה של הערוץ הרחב מאוד (שזרם לאחרונה) של נחל פארן, הגדול בנחלי הערבה.
החלק האחרון של המסלול דרמטי ומזמן לנו את החצייה של תלם עשת – דרך מעלה לא קל אך גם לא קשה במיוחד, ומשם דרך הנוף הדרמטי של התלם במורד, למישור בוהר וליציאה קלה לכביש 90.
3.0 קילומטרים דרומה על הכביש ומגיעים לנקודת הסיום בבאר מנוחה, הלוא היא פונדק 101 של כושי רימון.
אז למה אתם עדיין כאן? קחו את הבימר שלכם וצאו לטיול מופלא!
רכיבה נעימה!
