טיולים ומסלולים

ים החולות

החופש קורא לנו, בואו נצא לרכוב במקום בו תמצאו את השמים הכי גדולים בישראל.

אין מקומות רבים בישראל, שבהם תחושת המרחב היא כזו חזקה. ומרחבים הם בדיוק מה שהיה חסר לכולנו בשבועות הסגר הארוכים שעברנו בשנה האחרונה. עם היציאה לחופשי (מקווים שהיא לא זמנית), היעד שלנו הוא שמורת חולות עגור. זו שמורת החולות הגדולה ביותר בישראל, ששטחה כ-176 אלף דונם. שטחי אש מקיפים את השמורה, ושטחי האש עצמם נתחמים ממערב על-ידי גבול מצרים וממזרח על-ידי כביש 272, גוש יישובי פתחת שלום בצפון, וכביש 211 בדרום. חתיכת שטח. רובו ככולו שטוח למדי, כשרק רכסי דיונות עולים ויורדים כמה עשרות מטרים בודדים מדי פעם.

מכיוון שמדובר בשמורת טבע, נקפיד לרכוב רק בשבילים מסומנים. זאת למרות שיש כאן רשת שתי וערב סבוכה מאד של דרכים. לשבילים האלה יש היסטוריה מעניינת: רובם ככולם נפרצו על-ידי הבריטים, במהלך חיפושי נפט שערכו באזור. בנוסף, השמורה היא גם שטח אש פעיל מאוד, ואם אתם מכוונים לטייל כאן באמצע השבוע כדאי מאוד לתאם את הכניסה לשטח מול צה”ל.

הטיול הזה מתאים לאופנועי GS דו-שימושיים עם צמיגים בעלי יכולת שטח. אופי הקרקע הוא חולי ברובו, כאשר מדי פעם יש קרקע קשה יותר ודרדרות. מומלץ לרוכב או לרוכבת להיות בעלי כישורים לרכיבת שטח או אחרי הדרכה מתאימה.

נתחיל את המסלול ברכיבה על כביש 232 לעבר כרם שלום ורפיח. נפנה שמאלה בצומת אבשלום. אם תרצו, אפשר להמשיך עוד כקילומטר וחצי מערבה כדי לבקר באנדרטת הפלדה, ובקירות המפורקים של העיר ימית שפונתה אחרי הסכם השלום עם מצרים. הקירות הובאו במחשבה שאולי אפשר יהיה לעשות איתם משהו בעתיד. אחרי כמעט 40 שנה, אנחנו בעתיד והם עדיין זרוקים שם.

נפנה דרומה בצומת אבשלום ונרכב לעבר מושב בני נצרים. ממש בפנייה החדה ימינה לישוב (זהו ישוב דתי, אז לא להטריד בשבתות) יש להמשיך ישר על דרך עפר רחבה עד שתפגשו סימון שבילים אדום.

סימון השבילים האדום הוא הבסיס להרפתקה שלנו היום. הוא יוביל אותנו למעשה לכל “האטרקציות” שיש בשטח. השביל ישר כמו סרגל, ומפתה לפתוח מצערת עד הסוף ולתת דרור למנוע ולביצועים. מי שלא מכירים את השטח, עלולים למצוא את עצמם מותקלים על-ידי אמבטיות עמוקות ורצפי באמפים, שיכולים להפתיע בצורה מאוד לא נעימה. רכיבה בחולות מחייבת שמירה על מומנטום. אבל זה לא אומר לטוס ב-130 קמ”ש בשבילים. רכבו בבטיחות, ולא לשכוח: מבט הרחק לפנים.

אחרי כ-7 קילומטרים יש סדרה של פניות S ארוכות ומענגות ואחריהן תגיעו למנחת עצום, שפרוש לרגלי “הדיונה הגדולה” והמפורסמת של האזור. את המנחת הקימו בימי מלחמת המפרץ הראשונה, כשהמטרה היא לשמש כמסלול חירום למטוסי בנות הברית בדרך אל ובחזרה ממשימות התקיפה בעיראק. גם כאן, התוואי השטוח מפתה לתת דרור. הצעתנו היא לסרוק את השטח לפני כן ולוודא שהוא נקי מבורות או הפתעות אחרות. אם המזל לצדכם ואתם מגיעים לכאן ביום גשום, תבורכו בקרקע שהופכת תוך דקות למרגרינה חלקלקה ותזכו לאימון מופלא במגרש ההחלקה הכי גדול שיש.

ממשיכים ברכיבה על הציר האדום. המגמה דרום-מערבית והשביל, שהוא “דוך” ישר במפה, עולה ויורד כל העת על רכסי הדיונות המקסימים. סוף החורף ותחילת האביב זו תקופה נפלאה לשוטט כאן, והמרחבים שרוב השנה יבשים וצחיחים מכוסים בפלומה ירוקה ופרחונית מקסימה. באזורים רבים האוויר ממש מבושם מריח הפרחים.

אחרי כ-14 ק”מ נגיע לצומת שבילים בו סימון שבילים כחול חוצה את האדום. נפנה שמאלה (צפון-מזרח) עם הכחול ונרכב כ-4 קילומטרים עד לפנייה ימינה לסימון ירוק שמוליך במעלה כמה גבעות לכיוון דרום-מזרח. היעד הוא “רחובות בנגב”, ישוב נבטי ענקי ששרידיו עדיין שם. השטח כולו מנוקד בבורות מים רבים, טראסות וכבשני סיד, עדות לפעילות האנושית הרבה שהייתה כאן לפני אלפי שנים.

השביל הירוק משנה צבעו לשחור וזה יוביל אותנו לחורבה המרשימה ומערך הבארות שעדיין פעילות בה, חלקן בעומק עשרות רבות של מטרים.

נמשיך על הסימון השחור עד שהציר יפגוש סימון כחול. נפנה בו שמאלה (צפון-מזרח) לרכיבה זורמת עד ליציאה לכביש 272 בחורבות חלוצה. פנייה שמאלה תביא אותנו לצאלים או ימינה לצומת משאבים.

אם בא לכם להמשיך ולשוטט, אז ביציאה מ”רחובות בנגב” פנו ימינה (דרום-מערב) על השביל הכחול. זה יחזיר אתכם למפגש עם השביל המסומן אדום שאיתו התחלנו. פנו שמאלה והמשיכו דוך עוד כ-10 קילומטרים דרך חולות שונרה עד ליציאה לכביש 211 בסמוך לצומת הכניסה לשבטה.

 

תגובה בפייסבוק

!השארו מעודכנים

BMW MOTORRAD הרשמו עכשיו לניוזלטר של בלוג
ותקבלו כל כתבה חדשה שמתפרסמת

    :שלחו לי כתבות בנושאים הבאים