הוא מחבר בין רפיח לכביש 12 רגע לפני אילת, גובל במצרים לכל אורכו והוא אחד הכבישים היפים והבודדים ביותר שיש בישראל. להרגיש רחוק ולהריח את סיני
מכירים את הקו האלכסוני הישר הזה בצד שמאל של מפת ישראל? זהו כמעט התוואי המדויק של כביש 10. הכביש שמתחיל בים התיכון כ”ציר פילדלפי” הזכור לרע מסדרה של פיגועים כואבים, וממשיך בדוך עד למפרץ אילת. הדוך הזה מופרע רק על ידי שני קימוטים שנגרמו כמו מה שנראה כשתי אצבעות שלפי האגדה בלטו מהסרגל כששרטט המפות של האימפריה הבריטית ניסה למתוח קו ישר במהירות – וזה קרה גם לטובים שבינינו.
בעקבות אירועים ביטחוניים שהיו בו בעבר הכביש היה סגור ונפתח לסירוגין מדי פעם בחול המועד פסח ולפעמים גם בחנוכה וסוכות – האזור נותר מחוץ לתחום למרבית הציבור הנורמטיבי. אלא שבאחרונה כביש 10 נפתח לנסיעה בסוף שבוע אחד בכל חודש לנסיעה מפתחת ניצנה דרך הר חריף ועד לכניסה להר כרכום (שיש מי שמעריך שזהו “הר סיני” מהתנ”ך). לעתים המקטע שפתוח קצר יותר, וכדי לדעת בדיוק אילו תאריכים כדאי לבקר באתר KVISH10.com. נכון לעכשיו, התאריך הבא שבו אמור הכביש להיפתח יהיה בתאריכים 28-29.1.2022.
מה יש לראות לאורכו? ובכן חוץ מלתת תחושה של “שומקום” מרחבי מדבר אדירים, וממש נגיעה בסיני על הצבעים והממדים הגדולים שלו. יש לאורך הכביש נקודות ציון רבות ומעניינות. מצפון לדרום:
חמוקי ניצנה ממש בכניסה לכביש עם תופעה גיאולוגית מרתקת, בור הסבחה שמלא במים בכל ימות השנה ודורש נפש אמיצה להיכנס לתוכו, תצפיות לעומק סיני (לא לשכוח לארוז משקפת טובה!) בקדש ברנע, הר חריף והר שגיא – כולם גבוהים וכבר יפנקו אתכם ברוח מדברית קרירה והסיומת המדהימה על מישור פארן שלא דומה לשום דבר שאנו מכירים בישראל. תחשבו נמיביה.
הכביש עצמו אינו מתוחזק ברמה של אוטובאן גרמני, בלשון המעטה. חלקים ממנו מתפוררים, השוליים צרים מאוד ויש גם קטעי עפר ארוכים עם אחיזה מועטה. לזה יש להוסיף המון פיתולים ושינויי גובה ואקלים מדברי שלפעמים משתנה במהירות והרי לכם אתגר רכיבה של ממש. זה לא מקום לטוס בו. רכבו בזהירות, נשמו עמוק ונסו לספוג כמה שיותר מהמדבר הנפלא הזה. זכרו גם שלמרות שבדרך כלל האזור ריק, זה לא אומר שאתם לא עלולים להיות מותקלים בפיתול הבא על ידי טיול משפחות שעצר לתצפית באופן שחוסם חלקית את הדרך, או זוחל בשיירה של ארבע מכוניות.
עוד דבר חשוב. אוטונומיה. לכל אורך הכביש אין תחנת תדלוק או חנות נוחות כלל. לכן אם אתם מגיעים מצפון כדאי לתדלק מלא בתחנה של קציעות – כ-16 קילומטרים בלבד מתחילת הכביש. אם אתם חוזרים מאילת בכביש הזה, הקפידו לתדלק טנק מלא באילת. בנוסף דאגו למספיק מים, מזון וערכת תיקון לכביש כה שומם. ישראל הראשונה זה לא. הרפתקה אמיתית – בהחלט!
