תייר מצטיין

ה-BMW R-1250-RT רק נראה כמו כלי מגודל ומהוגן שנועד למחלקת תיירים. קחו אותו לכבישים הנכונים, בעצם כל כביש, עברו למצב ספורט ותגלו שעם האופנוע הזה עושים עסקים

השורה העליונה

BMW עושה את הלא ייאמן, ומצליחה להשתיל אופי קליל, ספורטיבי ואתלטי באופנוע תיור רך ונעים

מכניקת הקוואנטים

יש כאלה שמחפשים תחבורה עירונית, ורוכשים קטנוע.

יש כאלה, שמחפשים להשחיז את הרגליות, ולספק אברי גוף כחלקי חילוף, ורוכשים אופנועי ספורט.

ויש כאלה שאוהבים לרכוב רחוק והרבה, ולשים את העיר מאחור, בלי שהישבן שלהם יהפוך ללאפה יבשה, ורוכשים אופנוע תיור.

ז’אנר התיור, כמו הז’אנרים המצוינים לעיל, מתפצל לעוד תתי משפחות ותתי חלקיקים – כולם מכוונים להפוך רכיבה ארוכה לנעימה. בין המתפצלים שווה לציין את אלה שטובים גם לכביש וגם לשטח (אדוונצ’רים למיניהם), אלה שלוקחים כורסת טלוויזיה ומצמידים לה מנוע וגלגלים, אלה שלוקחים אופנועי ספורט ומגביהים להם את הכידון, ועוד ועוד.

ה- BMW R1250RTהוא תיור אמצע כזה. הוא לא מגושם, ענק ורך, כך שהוא זקוק להילוך אחורי וחניה (לרכב) כפולה; הוא לא מתיימר להחליף אופנועי ספורט, אין לו עניין לרדת לשטח, והוא גם לא פונה לרוכבים בעלי תקציב מוגבל שמחפשים לעשות את צעדיהם הראשונים בעולם הקילומטרים הארוכים.

קשה לזהות במבט ראשון, אבל מתחת למעטה שעוטף אותו, מסתתר האדוונצ’ר המיתולוגי GS1250, עם אותו מנוע גאוני בנפח 1,254 סמ”ק המפיק 134 כ”ס, אותה שלדה ספורטיבית, ואותה נוסחה שגרמה לאינספור כותבים מתוסכלים לחזור על הקלישאה, כי השלם גדול מסכום חלקיו.

דרייב-אין

ה-BMW R-1250-RT מחליף את ה- R-1200RT, שכשלעצמו גילם נוסחה סופר מוצלחת. איך משתפרים מכאן? קימטו מהנדסי BMW את מצחם, בלסו נקניקיות וכרוב כבוש, הורידו ליטר בירה, ועוד ליטר – והגדילו את הבוקסר בעל אוזני הפיל. עכשיו יש לו יותר מהכול – עוד כוח למטה, עוד כוח למעלה, והמון בשר באמצע.

ואכן, מבחן הדרכים, שנערך במגוון של כבישים, הגיע לממצאים מרעישים: יש לו המון כוח למטה, המון כוח למעלה, והמון בשר באמצע. פשוט תענוג.

• הוא גם קיבל פרצוף חדש ומגניב, עוד אבזור ועוד פינוקים ונוחות. הנה אנחנו מניעים.

זה מתחיל בלוח השעונים, שכבר מתחיל לאיים על מסכי הדרייב-אין, עם מסך בקוטר של 10.25 אינטש – וזה ענק כמו שזה נשמע. המסך הזה מאפשר חלוקה סימולטנית למספר מסכים – עם ניווט, למשל, בצד אחד, וסל”ד ומהירות בצד שני. רק צריך לא להתעמק בו יותר מדי בזמן הרכיבה, כדי לשמור על קשר עם הכביש.

מנגד, יש לו גם בקרת שיוט מסתגלת, כך שאם איבדתם ריכוז (אל, זה מסוכן) וגרסתם פופקורן מול המסך (אל, זה מלוח), יש כאן אופנוע שיודע לעשות עבורכם את העבודה, ולשמור על מרחק קבוע (זה שתגדירו לו) מכלי הרכב והעצמים שלפניו.

אגב, כמו שהתרגלתם לקבל באופנועי BMW, קטלוג האביזרים של הארטי(ל) הזה מגיע בכריכה קשה, ומאפשר לכם לשדרג ולתגבר כל סנטימטר אפשרי, כדי שהארטי(ל) שלכם יהיה רק שלכם, ולא דומה לאף אחד אחר.

הלאה הטלטול

בקרת שיוט מסתגלת היא פיצ’ר רווח במכוניות, אבל באופנועים זה ביג דיל, ו-BMW היתה הראשונה לפצח את הדיל הזה. אל יקל הדיל הזה בעיניכם, כי לאופנוע יש שני גלגלים בלבד, הילוכים, ומימד רוחב צר. איך זה עובד בכביש? עובד גם עובד (כל עוד המהירות לא נמוכה מדי), גם כשיש הילוכים רגליים, ולא תיבה אוטומטית.

במסגרת השיפורים, הוא מציג עכשיו גם בלמים משולבים – בלמתם בקדמי, קיבלתם גם את האחורי. בלמתם באחורי, קיבלתם גם את הקדמי. סוף להעברות משקל מיותרות, וזה חשוב במיוחד כשמאחור יושב.ת נרכב.ת, שכל בלימה גורמת לו.ה להיטלטל לעבר המרכיב.

חוץ מזה,  יש לו עכשיו גם תאורת לד, עוקבת פנייה, כדי שתבחינו בחתול שקופץ לכביש מעבר לפנייה, עוד נחזור אליו ממש בקרוב/

ולא פחות חשוב, יש לו גם מתלים חשמלים, מבוקרי מחשב, שיודע לנטר את פני הקרקע כל חלקיק שנייה, ולהתאים את השיכוך למשקל שעל האופנוע, המהירות, והתכסית. איך זה עובד? קשה להפריז באיך שזה עובד. קפלים עירוניים, פרי עבודות הרכבת הקלה שהבטיחה הקלה אבל מקיימת דחייה, כאלה שמאיימים לרסק את עמוד השדרה באופנועו הפרטי של מי שמחרף את נפשו כדי להביא לכם מבחני דרכים, נעלמו כלא היו. גלים בינעירוניים, שמחייבים דגל שחור מסוכת המציל, הופכים לפלטה של שבת. קמרונות, שיבושים, סדקים – היו כלא היו. אבל מדהים לא פחות, ואפילו יותר, שכל הטוב הזה לא בא על-חשבון הריסון של האופנוע הזה, ההתנהגות הספורטיבית שלו, והתחושה שיש על-גבי האוכף. כך, מצד אחד כל עין חתול מורגשת, מצד שני כל חתול יורד בגרון כמו ויסקי סינגל מאלט. רוכב המבחן שלכם, קוראים יקרים, כבר רכב על כמה אופנועים בחייו, וכמה שלא יפשפש בזכרונו הוא יתקשה לזכור כלי עם כזאת ספיגה מרוסנת. בעצם, הוא זוכר, ה-GS. אבל ה-GS מעט קשיח יותר, כיוון שהוא נדרש גם למשימות שטח. ה-RT הוא משהו אחר לגמרי. אפשר רק לתאר איך הוא חש בכבישים אירופיים מתוקנים, ולא במירע התוצרת של הלבנט.

גילוי נאות: הנוחות הזאת, שאינה באה על חשבון הדיוק, שאינו בא על-חשבון הנוחות, אינה פוקעת בזמן, וגם לאחר פרק זמן משמעותי של רכיבה, היא יושבת בעינה.

זה ממותה?

אבל התדהמה לא נעצרה במתלים של ה-RT. וידוי: גם רוכב המבחן שלכם לקה בדיעה מוקדמת ביחס לכלים מסוגו. הוא טען בלהט, עד שהוורידים בצווארו התנפחו, כי מדובר בממותות, עם יכולת פנייה של קטר מונע פחם בתחנה בוורנאסי, משקל עודף ורכות בלתי נסבלת. ובמלים אחרות, כלים לגברים שעלומיהם הרחק מאחוריהם (טיפה כמו רוכב המבחן, אם נודה על האמת). בפועל, הוא אכן גדול, כבד (279 ק”ג) ולא מאוד קליל כשהוא עומד, אבל כל זה הוא לא יותר מהסוואה של סוכן זר, שחולם בשפת מדינת היעד. כי הרכיבה על הארטי(ל) מוחקת ברגע את הרושם החיצוני שהוא מותיר. ובמלים אחרות, אופנועים כאלה בכלל לא אמורים להגיע לכבישים צרים ומפותלים.

לא אמור, אבל הגיע. לאור הכישורים שהופגנו, מסלול תיור הנגוע בשמרנות הוסב לכביש הממש צר והרצוף סרפנטינות של מעלה מכמש. עם ארגזי צד, ורוכב מאחור, הוא טורף את הפניות, כאילו מדובר באופנוע ספורט, מושך מקרקעית הסל”ד, מתקתק בין ההילוכים הרהוטים (ועם יכולות כאלה יותר ממומלץ להשקיע באופציית הקוויק-שיפטר), אוסר מלחמה על העיקולים, נכון לכל הזחה קלה של הכידון, מגיב כנשוך נחש, פשוט מעשה נסים (וזה עוד עם רוכב שכישוריו מתרחקים משמו, ושנולד כשהאדם הראשון דרך על הירח). לזה קראתם ממותה? התביישו לכם.

כל זה

כל זה לא אומר שהוא לא חש בנוח בכביש המהיר והישר, הפוך – הוא חש מאוד בנוח, ועובר לשיוט בקצב סילוני רק אם תבקשו.

כל זה לא אומר שהוא לא חש בנוח בעיר, עם כל הגודל שלו – רק בבקשה היזהרו, עם מזוודות הצד כשאתם משתחלים בין המכוניות, ואל תשאלו אותי איך אני יודע.

א פרופו הכביש המהיר, ובכלל – המשקף המהיר של ה-RT עולה ויורד חשמלית. הוא יכול לשכון לבטח למטה, וזה נוח במיוחד בעיר ובמהירויות נמוכות, והוא יכול להתרומם אל-על, כך שנדמה כאילו לפניכם זגוגית קדמית של הרכב הפרטי שלכם, ואז באמת אפשר לתת גז בלתי מוגבל, להתענג על הנהמה הספורטיבית של המנוע האדיר הזה,  ולא לחוש במהירות, גם שעה שהיא מטפסת לגבהים מפלילים. פשוט תענוג.

במקום סיכום

בחלוקה הקוואנטית של ז’אנר אופנועי התיור, ל-   BMW R-1250-RTאין ממש מתחרים ישירים, וחבל, כי לו היו, הוא היה מפרק אותם לחתיכות.

זה אופנוע שיודע לעשות הכול, אפילו רכיבה עירונית לא מפחידה אותו (בניכוי ארגזי הצד שמומלץ להשאיר בבית), ודאי וודאי רכיבת תיור שלשמה הוא נועד, ועוד יותר רכיבה בכבישים משתרגים. באחד, בשניים, בשתיים, או בזהות א-בינארית. האופנוע הזה מצדיק כל גוון שתיצקו עליו.

שורה תחתונה

למי הוא לא מתאים:

• כרגיל, אופנועים גדולים מתאימים יותר לאנשים בעלי גודל ממוצע ומעלה
• למי שמבלים את רוב זמנם בעיר
• למי שלא אוהבים להרכיב (סתם חבל)
• למי שמחפשים אופנוע למסלול
• למי שמחפשים אופנוע שיודע לרדת גם לשבילים ולשטח
• לכל מי שמתקשים עם המחיר, ומעדיפים טוררים זולים יותר (אין לנו התנגדות כל עוד הם נושאים את הסמל הנכון)

למי הוא מתאים

• לכל מי שרוצים אופנוע שיכול לקחת אותם רחוק, לבד או בזוג
• לכל מי שרוצים להזכיר לעצמם שהם יודעים לרכוב כשהכביש מתעקל
• למי מי שלא מוכנים להתפשר על פחות מהאיכות העילאית של BMW
• לכל מי שרוצים לחוות מצוינות דו-גלגלית, יום יום שעה שעה
• לכל מי שרוצים ליצוק קורטוב של אושר לחייהם