טכנולוגיק

בלאי של סגר

ושוב ישראל עוברת סגר והאופנועים שלנו עומדים ללא תנועה במשך שבועות. האם הדלק התקלקל? השמן הפך לג’לי? הצמיגים קיבלו פלטפוס?

קורונה הרימה שוב את ראשה. המשק מושבת. מיליוני מכוניות עומדות בחניה ללא תנועה. וגם ה-BMW שלנו נייחים ומחכים לימים טובים ובריאים יותר. חשבתם לרגע מה קורה לכל הנוזלים שיש באופנוע? לדלק, לשמן, לנוזל הקירור? ומה עם הצמיגים שבמשך שבועות עומדים נייחים והלחץ עליהם קבוע באותה הנקודה בדיוק?

ובכן חכמת הרחוב אומרת שהדלק במיכל ה-BMW שלכם יתקלקל אחרי כמה שבועות שהוא יושב שם בחושך, שקוע בעצמו ומהרהר על החיים. בדיכאונו הוא יתאדה, יצור משקעים ובאופן כללי יהפוך לעיסת ג’לי קטלנית למערכת הדלק, לרוכב (שזה אתם) ולבעלי חיים קטנים. או לחילופין הוא פשוט יתאדה לגמרי ויעלם כמו הבטחות של פוליטיקאים.

אפשר לנשום. מערכות הדלק באופנועים מתקדמים הן סגורות ואטומות. המטרה היא למנוע בריחה של אדי דלק (שהם דליקים) מכל מיני נקבים ונשמים. הדלק בעצמו, כשהוא לבד בחושך במיכל, הוא חומר אינרטי למדי. זאת אומרת שבאופן כללי הוא מעדיף להישאר כמו שהוא. יותר מזה, מערכות הדלק הסגורות אינן דבר חדש – למעשה הן אטומות כבר הרבה דורות אחורה של אופנועים איכותיים.

אם יש כשל באטימה, ייפלטו אדים מהחומרים הפעילים יותר שבתערובת הכימית המכונה בפינו “דלק”. מה שיישאר במיכל זו תרכובת אחרת בעלת תכונות בעירה שונות, דירוג אוקטן שונה וכזו הדורשת כמות חמצן שונה לבעירה. זו בעצם הבעיה העיקרית של אחסון דלק – אם ברכב או בצובר או אפילו ג’ריקן אשר מתמודדים עם האדים האלה בעיקר על ידי התגמשות (התנפחות). ואם היה לכם העונג לפתוח ג’ריקן בשטח אתם בטח מכירים את הפליטה שמגיעה ברגע המכונן הזה.

אז בואו נאמר שיש ב-BMW שלכם מיכל דלק, תקין ואטום, של 25 ליטרים. ככל הנראה שיש בו מידה מסוימת של אידוי – אבל לא ממש הרבה. זו הסיבה. אם נניח שהוא רק חצי מלא – 12.5 ליטרים. זה אומר שיש בו גם נפח אוויר של 12.5 ליטרים הממלאים את יתר החלל שהדלק ששרפנו השאיר מאחור (האוויר בתוך המיכל מהסיבה שאנו על כדור הארץ ומוקפים באטמוספרה). כדי שהדלק יתחמצן ויתאדה הוא צריך – חמצן. אבל במיכל יש “אוויר” – באוויר יש רק כ-20% חמצן ועוד כל מיני גזים אחרים.

חשבתם שאנחנו לוקחים את העבודה שלנו בצחוק, התפלאו. כי ישבנו וחזרנו לשיעורי המתמטיקה. מוכנים? הנה, ליטר בנזין שוקל 0.719 ק”ג וכדי לאדות כמעט 9 ק”ג של בנזין שבמיכל (12.5 ל’ כפול 0.719 כדי לקבל את נתון המסה) יהיה צורך ב-117 ק”ג של חמצן כדי לאדות אותם לפי יחס של 13:1 הנדרש לכך – כי כימיה. אבל במיכל שלכם אין רק חמצן נכון? מתוך 12.5 הליטרים של האוויר יש רק 3.5 ליטר שהם חמצן שיכול להניע את האידוי – עם מסה של חלקיקי גרם (כלל האצבע מלמד על 1.2 גרם למשקל ליטר אחד בטמפ’ של 25 מעלות ולחץ אטמוספירה אחת).

מה שכל זה בא לומר בקצרה זה שהאידוי שבתוך מיכל הדלק יהיה זניח. חלקיקי אלפיות ממסת (משקל) הדלק שבמיכל. והדלק לא מתקלקל. לעולם. לפחות לא מהסיבה הזו.

מה שכן עשוי לגרום לפירוק הדלק הוא זיהומים שבמערכת, תוספי דלק שונים שלא משחקים יפה עם הבנזין מהמשאבה או חלילה חדירה של מים לדלק שנגרם בעיקר בשל אחסנה לקויה בתחנות תדלוק או תאוות בצע של מהילת דלק. על פי חברות הדלק הגדולות בעולם אורך חיי המדף של דלק (בנזין) הוא כשנה במיכל אטום ועד חצי שנה לאחר שהמיכל נפתח. ישנם גם חומרים, תוספים, הטוענים ליכולת להחזיר לחיים דלק ש”התקלקל” – היינו נמנעים מלגעת באלה כלל.

מה עושים?

מחכים לצאת מהסגר. ממצמצים בעיניים למול השמש הזורחת (איפה הגשם?), נא לא להחליף את הבנזין שבמיכל. זה יהיה בזבוז משווע של כסף או גרוע מזה ריקון וסילוק של דלק שהוא טוב ובר שימוש. זה משאב שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז. ולא – הדלק לא יתקלקל כמו חלב פג תוקף.

ואם באיזה עתיד אוטופי נחזור לחיינו כשגרה, התניעו את ה-BMW (שיתמודד עם השינוי התיאורטי באוקטן הבנזין בעזרת מערך החיישנים של ניהול המנוע ויקדם הצתה כדי למנוע נקישות), רכבו לתחנת התדלוק ומלאו את המיכל בדלק בעל האוקטן הגבוה ביותר שיש – כנראה 98 – זה יחזיר ליתרת הדלק את שמחת החיים – אחרי שבועות של בידוד.

ומה לגבי השמן? והצמיגים?

הכי פחות צריך לדאוג לנוזל הקירור דווקא. אם הוא עם האחוז המומלץ של אתילגליקול (המכונה גם אנטיפריז) הרי שעצם התרכובת הזו מכילה חומרים הנלחמים בהיווצרות קורוזיה במערכת הקירור. זאת אם ל-BMW שלכם יש קירור מים.

לשמן המנוע יש כמה תפקידים חשובים מאד: הפרדת חלקים נעים, הסעת חום, סילוק פסולת, אטימה וקירור. זו הסיבה ששמן צריך להחליף במרווחי זמן או קילומטרים המוגדרים מראש על ידי BMW. אם האופנוע עומד זמן רב, השמן עשוי להתייבש מהחלקים הגבוהים יותר שבו: ראשים, צילינדרים, שסתומים וחלק ממערכת התזמון. משקעים שנוצרו מעבודת השמן הרגילה עשויים להצטבר ואולי לחסום מעברים או מסננים ואפילו מידה קטנה של התחמצנות ופירוק עשויים להתרחש. אז מה לעשות? לבקר את האופנוע מדי כמה ימים להתניע ולתת למיצים לזרום דרך המערכת. לא להעלות מיד סל”ד (אפילו שצליל המנוע ב-BMW הוא אלוהי – אנחנו יודעים) לפני שהעסק מגיע לטמפ’ עבודה. ואם אתם רוצים להיות ממש בטוחים – בואו למרכז השירות להחליף את השמן ולשתות קפה (שמן של בני אדם).

החשש הגדול ביותר לגבי הצמיגים הוא שייווצרו נקודות שטוחות והוא יהפוך למרובע. לא ממש מרובע אבל מספיק כדי שייזרק לפח. וכמו שכולנו יודעים צמיג טוב הוא צמיג יקר. לכן אפשר כל כמה ימים להזיז מעט את האופנוע שלא יעמוד כל הזמן על אותו החלק בצמיג. אפשר להשתמש בטריק הישן של משלוחי הרכב ולנפח לחץ אוויר גבוה מאד בצמיג שייתן לגומי את התמיכה הנפשית הנדרשת לנייחות של שבועות – או פשוט להרים את הכלי על בלוקים או סטנד מירוצים כזה ששני הגלגלים באוויר. כך או אחרת – ברכיבה הראשונה אחרי שלא רכבתם כמה שבועות, בדקו בקפידה את לחץ האוויר כך שיהיה בערכים המומלצים על ידי היצרן – זה BMW.

ועוד רעיון – אם אתם בטוחים שלא תעלו כלל על האופנוע (וזה אומר אפילו לא לרכיבונת קצרה) היינו שוקלים להקפיא את הביטוח בימים הנייחים. זה יכול לחסוך לא מעט כסף.

 

 

תגובה בפייסבוק

!השארו מעודכנים

BMW MOTORRAD הרשמו עכשיו לניוזלטר של בלוג
ותקבלו כל כתבה חדשה שמתפרסמת

    :שלחו לי כתבות בנושאים הבאים