נולד לנצח
יש יצרנים שמוכרים אופנועים, ויש כאלה שמוכרים כלים שהפכו לאגדה בחייהם.
ממרוצי השטח הראשונים בשנות ה-20 ועד לארבעה ניצחונות דרמטיים בראלי המדבריות דקאר; ההיסטוריה של BMW במרוצי שטח מתחילה כבר עם האופנוע הראשון ועם הרוכבים הלהוטים לסחוט את המצערת עד הסוף – ועוד קצת – כדי להביא הביתה ניצחונות וגביעים.
השושלת החלה עוד לפני של- BMW היה אופנוע ביצור סדרתי. אי שם, בערך בזמן שהסבתא רבתא שלכם נולדה. ה-R32 עדיין לא נחשף רשמית ואב הטיפוס מוצא את עצמו על קו הזינוק של מרוץ חוצה הרי בוואריה בידיים של מקס פריץ – המהנדס הראשי של החברה בשנת 1923.
ההצלחה הבינלאומית הראשונה הגיעה רק שלוש שנים מאוחר יותר – הפעם הרוכב הוא אחד ממהנדסי הפיתוח של BMW אשר סיים את מרוץ ה-SIX DAYS המפרך בשנת 1929 עם מדליית זהב על R37.
BMW המשיכה עם שורה של מדליות זהב בליגת ה-SIX DAYS לקבוצת הרוכבים מגרמניה אשר הייתה דומיננטית בתחילת שנות ה-30. אז גם הייתה הופעת הבכורה של דגמי ה-Kompressor של BMW אשר צוידו במגדשי-על וקיבעו את היתרון הטכנולוגי שהיה כבר אז ליצרנית מבוואריה.
מלחמת העולם השנייה בלמה את תנופת הפיתוח הזאת, ו-BMW חזרה לזירת המרוצים רק בשנות ה-50. דור חדש וצעיר של רוכבים הביאו הביתה גביעים בכל קבוצת נפח מ-250 סמ”ק ועד בוקסרים בנפח 600 סמ”ק ומעלה. למרות זאת, החברה החליטה שלא להמשיך ולהשקיע בקבוצות המרוצים – ורק רוכבים פרטיים, ללא מימון ותמיכה רשמיים של המפעל, המשיכו להתחרות בשטח על אופנועי BMW. שינויים טכנולוגיים נוספים – וכניסה חזקה של יצרני אופנועים יפניים – הביאו לזירת התחרויות (שטח וגם כביש) מנועים דו-פעימתיים קלי-משקל, חזקים מאוד וזולים מאוד (לזמנם, לזמנם. לזמננו, כל קורקינט עירוני היום לוקח אותם), והם השתלטו על הזירה. BMW נעלמה ממפת המרוצים הנחשבים.
הדכדוך הזה הסתיים לקראת 1980, עת הושק ה-GS, שהוא אב-אביו של ה-GS שאנו מכירים היום. ה-GS בעצם היה האופנוע הדו-שימושי הראשון בעולם. הוא נקרא R80G/S והוא תוכנן על-ידי המהנדס רודיגר גוטכה, שהתחרה במרוץ SIX DAYS על R75 פרטי משודרג. אגב, היו לו 50 כ”ס והוא הגיע למהירות של, תחזיקו חזק כדי לא לעוף, 167 קמ”ש.
בשנות ה-80 הדמיון של הרוכבים נדד למדבריות אפריקה, והמבחן האולטימטיבי היה מרוץ פריז-דקאר, שהתחיל, איך ידעתם, בפריז, והסתיים, שוב ניחשתם נכון, בדקאר שבסנגל. המרוץ היה המבחן התובעני ביותר לרוכבים (וגם נהגים, ונהגי משאיות, או כל דבר שיש לו גלגלים ומנוע) ולכלים. כמעט 10,000 קילומטרים, במדבריות צפון אפריקה (בפריז הם רק בלסו קרואסונים, לפני שהכול התחיל) נון סטופ במשך שבועיים רצופים מהזינוק (בפריז) ועד לסיום (בדקאר), העיר המערבית ביותר באפריקה ועל שפת האוקיאנוס האטלנטי. המרוץ הראשון התקיים בשנת 1979 – וכבר ב-1981 הרוכב הצרפתי הוברט אוריאול הפך לאגדה וזכה במקום הראשון על R80G/S משודרג. הישג שהוא הצליח לשחזר שנתיים מאוחר יותר. כך התחילה האגדה. אגב, הביטו היטב באופנוע הזה, והביטו היטב ב R nine T Urban GS ותראו את הדמיון.
אי שם בבוואריה התעורר התיאבון לבלוס דיונות סהרה פתייניות – והם הבינו שהראלי הוא כלי שיווקי ראשון במעלה. בשנים 1984 ו-1985 BMW הוציאה לראלי קבוצת מרוצים רשמית אשר רכבה על אופנועים מיוחדים שיוצרו במיוחד לאירוע הזה – GS-ים כמובן. הפעם זה היה תורו של רוכב בלגי, גסטון רייהר אשר במשך שנתיים שבהן הוא פילס דרכו בהרי האטלס, דילג על דיונות בלילות ונרטב בגשמים של צרפת – ניצח בראלי הקשה ביותר. כך נכתבת היסטוריה, כך נערים מחוצ’קנים מבינים שיש אופנוע שעושה את ההבדל בין ילד לבין גבר.
במירוץ של 1984 גסטון רייהר רכב על R 1000 GS שהביא אותו למקום הראשון ובמקום השני הגיע GS נוסף עם הרוכב הוברט אוריאול. בשנה שאחריה רייהר שוב ניצח, רכוב על גרסה “קלה” יותר R80 עם כ-75 כ”ס – הפעם מול קהל גדול בסטייג’ הסיום הקלאסי שעל שפת האגם הוורוד (LAC ROSE) בדקאר.
ראלי דקאר היה ההשראה לסדרת מרוצי ראלי קצרים יותר – ליגת קרוס קאנטרי – עם מרוצים במצרים כמו “ראלי הפרעונים” בו לקחו חלק גם רוכבים ישראלים; וגם מרוצי באחה במקסיקו שבו על הרוכבים לחצות את חצי האי באחה על פני 1,000 מייל וללא כל הפסקה. בשנת 1992 רוכבת צעירה ומהנדסת ב-BMW, בשם יוטה קליינשמיט, הופכת להיות האישה הדומיננטית על שני גלגלים ומסיימת את ראלי דקאר במקום ה-23 בדירוג הכללי. גב’ קליינשמיט תמשיך להיות דמות דומיננטית בזירת מרוצי המדבר ואף תהיה האישה הראשונה לנצח בדירוג הכללי בשנת 2001.
אנחנו מתקדמים. ה-GS-ים הפכו כבר לרבי מכר של BMW, והיו מדינות (נחשו איזה) שבהן הם היו הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר, כולל קטנועים. אחרי כמעט עשור מבלי שחולות הסהרה ילכלכו את התחתית של כנפי האופנועים – BMW חזרה למדבריות ב-1998 עם קבוצת מרוצים רשמית. ה-GS כבר היה כבד מדי וגדול מדי למדבריות, והמשימה הוטלה על שני כלים שונים F 650 GS חדש וחד-צילינדרי ולצידו בוקסר בשרני R 900 RR. ושוב – קבוצת המרוצים של BMW רושמת ניצחון במהדורת 1998 – שזה נחמד. אבל לא כזה נחמד כמו מה שקרה בשנה שאחרי: כל ארבעת המקומות הראשונים נתפסו על ידי רוכבים רשמיים על BMW.
ה-GS-ים ביססו את מעמדם ברחבי העולם והפכו לאחד מדגמי האופנועים הנמכרים בעולם, עם קהל מעריצים שמוכן להחליף GS באופנוע אחד בלבד – GS חדש. אבל לאחר עונת 2001 , BMW החליטה לרכז מאמציה באופנועי הכביש – למעט הבלחה קצרה בשנת 2005 כשהציגה את ה-HP2 Enduro ביצור סדרתי – כלי שבמשך שלוש השנים הבאות יפרק את ליגות מרוצי הקרוס קאנטרי בגרמניה, אוסטריה ואיטליה תחת ידיהם של רוכבים מוכשרים.
משפחת ה-GS הפכה לאמת המידה, בכל הקשור לאופנוע דו-שימושי אמיתי, עתיר טכנולוגיה מצד אחד ועמיד באסונות טבע מצד שני. כזה שיודע לגמוע מאות אלפי קילומטרים, בכביש ובשטח, עם ציוד, עם ארגזים, עם נרכב/ת, ובעיקר עם קהילה מגובשת של בעלי ה-GS. אנחנו עוד נספר עליהם. צפו חשיפה.
