מהקמתה, חברת BMW ייצרה באופן אקסקלוסיבי מנועי תעופה. מהרגע שגוסטב אוטו (הבן של ניקולאוס אוטו – ממציא מנוע הבעירה הפנימית המודרני) פתח את שערי המפעל במינכן של 1911, הפוקוס הבלעדי שלו היה על פיתוחים להנעת מטוסים. השותף של אוטו, מאויית אגב OTTO ולא AUTO, היה בחור בשם RAPP שכבר יצר מנועים בעבר, ויחד הם הקימו את המפעל. העסקים פרחו בזמן המלחמה אבל אז הכל נעצר. בשנת 1921 הם בקושי הצליחו להימנע מפשיטת רגל והצליחו לשמור על פעילות מינימאלית על ידי אספקה של מנועים לסירות, לכלים חקלאיים ואפילו יצרו מעצורי אוויר לקרונות רכבת.

BMW MOTORRAD 

אנשי BMW חשבו שיוכלו ליצור אופנוע מוצלח יותר מההליוס המוצע. הם לקחו את המנוע שפותח וסובבו אותו ב-90 מעלות כך ששתי הבוכנות יהיו אחת משמאל והשנייה מימין בתוך זרם הרוח. כך נולד מנוע הבוקסר מקורר האוויר. התפוקה ממנוע של 494 סמ"ק עמדה על 8.5 כ"ס (שמונה וחצי לא שמונים וחמש). היו שלושה הילוכים ואם רציתם לבלום – חחח… לא היה בלם קדמי והבלם האחורי היה חתיכת עץ שנדחקה בכוח לחישוק עץ שבתוך הגלגל האחורי. גברי לאללה.

האופנוע שקיבל את השם R 32 נחשף בתערוכת האופנועים של פריז בשנת 1923 והיה לסנסציה. בעיני רבים היה ה-R 32 ריכוז של כל טכנולוגיות האופנועים יחדיו במקום אחד. עם חשיבה על כל הפרטים הקטנים והנדסה מוקפדת וחכמה – זה גרם לאופנוע הראשון של BMW MOTORRAD להתבלט מעל לכולם.

המורשת של R32 היא בלב אופנועי BMW MOTORRAD וקשה להאמין כי עד 1994 והשקת ה- F 650 GS, גל הינע היה אופן העברת הכוח היחיד בהיצע. יותר מזה אותו תכנון בסיסי משנות ה-20' המשיך עם אבולוציות שונות עד דור האופנועים של 1969 וסדרות ה-5 של אז.

גם היום BMW MOTORRAD ממשיכה לפתח את מנועי הבוקסר שלה הצמודים לגלי ההנעה ויותר מחצי מההיצע עדיין משתמש באחד מהנ"ל או בשניהם גם יחד – בעשור התשיעי מההתחלה. המסקנה: תעשה את זה נכון פעם אחת וזהו.