בוואריה היא בית לכמה מותגי על עולמיים שלא חשבתם עליהם. נכון, BMW הוא הבולט שבהם אבל יש בהחלט סיכוי יותר מסביר שיש לכם בארון פריטים שלהם.
כשרובנו חושבים על בוואריה, אנו לרוב נדמיין רכיבה בכבישים מפותלים לעבר אוהל בירה ענקי באוקטוברפסט. אבל בוואריה ובירתה מינכן, הן הרבה מעבר ליעד תיירות מבוקש, אפילו שמדובר במדינה המתוירת ביותר בגרמניה עם שטח של כחמישית משטח הפדרציה כולה.
למעשה השם המלא של המדינה הוא “מדינת בוואריה החופשית” ללמדנו על הלך הרוח באיזור שיש לו היסטוריה רציפה ומתועדת מעידן הברזל והשבטים הגרמאניים עוד לפני שאלו נכבשו על ידי הרומאים.
הזהות הבווארית המובחנת, חשובה מאד לאזרחים במדינה שהקימו תעשיה לתפארת. עדות לחשיבות הרבה של אותה זהות לאומית תוכלו לראות בכל פעם שאתם מביטים בסמל ה-BMW שלכם: דגל כחול/לבן משובץ.
בוואריה היא פאואר-האוס של תעשייה והיא בעלת המגוון הגדול ביותר של תעשיות חובקות עולם שמקורן אצלה. עובדה היא שרמת האבטלה נמוכה ביותר, רק 2.9% לפי נתוני המדינה בשנת 2020.
תעשיות רבות כאמור מקורן בבוואריה, תעשיית רכב ענפה עם BMW בראשה; יצרניות אחרות של משאיות, אוטובוסים וציוד כבד. בנוסף, גם תעשיות ביטחוניות, אלקטרוניקה, הייטק ומכשור רפואי מתקדם – לצד יצרנים מסורתיים של דודי תסיסה עצומים לבישול בירה בקנה מידה תעשייתי, לדוגמא למשל, לכל מי שלא מבין מאיפה מגיעות כמויות הבירה העצומות המוערות לקיבתם של החוגגים.
מעטים יודעים שגם אדידס נולדה בבוואריה. החברה נוסדה ב-1915 על ידי אדולף “אדי” דרסלר שיצר נעלי ספורט במכבסה של האמא שלו בניסיון להביא פרנסה נוספת הביתה בשנים הקשות שאחרי מלחמת העולם הראשונה. בהמשך כאשר האח רודולף הצטרף לעסק, ב-1924, נרשם השם “מפעל הנעליים של האחרים דרסלר” – באופן גרמני תכליתי ואופייני. על הדרך, האחים המציאו את נעלי הריצה שצוידו בשפיצים כדי לאחוז טוב יותר במסלולי החימר שהיו אז. שורת נצחונות חשובים, בראשם זה של ג’סי אואנס באולימפידה של 1938, יצרו ביקוש והצלחה רבה. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה יצרו האחים 200 אלף נעליים בשנה.
במלחמת העולם השנייה גם המפעל הזה גויס למאמץ וציידה את הצבא הגרמני בנעליים. בשנת 1943 המשטר הרודני חייב אותם להסב את קווי הנעליים ליצור נשק נגד טנקים. הכוחות המשחררים כמעט והחריבו את המפעל ב-1945 אלא שאשתו של אדי הצליחה ברגע האחרון לשכנע את האמריקאים שהם רק רוצים לייצר נעליים (ולא כלי נשק) והמפעל המשפחתי נותר על תילו. בהמשך אפילו הפך לספק של נעליים לצבא האמריקאי.
כמו בעסקים משפחתיים רבים, הגיע הרגע שבו האחים מסתכסכים. השנה היא 1949 ואחרי שנתיים של מריבות, אדולף “אדי” דרסלר רושם את אדידס בע”מ (האותיות הראשונות של השם הפרטי ושם המשפחה). האח רודולף דרסלר מקים חברה מתחרה בשם RUDA (גם כן האותיות הראשונות של השם הפרטי ושם המשפחה) וזמן קצר אחר כך משנה את שמה ל-PUMA. כן, כן. אותה פומה המייצרת את אותם פריטי הספורט שגם אדידס מייצרת. הסכסוך המר בין האחים הביא גם לפיצול בעיירה שבה המפעלים יצרו, עוינות בין קבוצות הכדורגל שבה ואפילו כינוי של העיירה כ”עיר עם הצוואר המכופף” מכיוון שכל תושביה רצו לראות אילו נעליים האחרים נועלים כדי לזהות לאיזה מחנה הם שייכים. האחים מעולם לא השלימו ואפילו שהם קבורים זה לצד זה באותו בית קברות, המרחק בין הקברים גדול מאוד.
לוגו שלושת הפסים המוכר של אדידס נוצר בשנת 1952 עם הרכישה שלו מיצרן של נעלי ריצה מפינלנד. האגדה האורבנית מספרת שהלוגו נרכש בתמורה לשני בקבוקי וויסקי וכ-2,000 דולרים. תצורת שלושת העלים הופיעה ב-1972 ערב אולימפיאדת מינכן 1972 הידועה לשמצה. הלוגו הזה המשיך ברצף עד 1997 כשהוחלף בלוגו הנוכחי.
מה לגבי PUMA? ובכן זו סיפקה נעליים לקבוצת הכדורגל הרשמית של גרמניה המערבית כבר מ-1948 ופיתחה את נעלי הכדורגל הראשונות עם השפיצים שניתנים להברגה בשם “סופר אטום”. שורת הצלחות באולימפיאדה ולוגו מלהיב של פומה מזנקת הפכו אותה לשם גלובאלי וכיום מעסיקה מעל ל-16 אלף עובדים ברחבי העולם.
בוואריה נוטה גם לקחת קרדיט למכנסיים שבסבירות גבוהה אתם לובשים ברגע זה. ג’ינס לויס. לוי שטראוס, נולד למשפחה יהודית בבוואריה של 1892 ובגיל 18 היגר עם משפחתו לארצות הברית. שם בני משפחת שטראוס הצטרפו לעסקי הקמעונאות המשפחתיים של האחים שטראוס במנהטן. בתחילה הוא עבד במכירות של קומקומים, שמיכות וסדקית. המעבר לחוף המערבי, בעקבות הבהלה לזהב בקליפורניה הפכה את לוי לנציג המשפחה בסן פרנסיסקו. אחד הלקוחות שלו, ג’ייקוב דיוויס (הממציא של הניטים המתכתיים במכנסי העבודה), נכנס לשותפות ושניהם יחד הציגו לעולם סוג חדש של מכנסים עבודה עמידים לחלוצי המערב: הג’ינס עם הניטים בשנת 1873. לוי שטראוס נפטר בגיל 73 בסן פרנסיסקו. את מורשת הג’ינסים שלו כולנו מכירים היטב גם היום.
אז מה המותג הבווארי עליכם? ספרו לנו בתגובות!
