הפעם המסלול שלנו הוא רב מימדי. נרכב בין יבשות, נחצה שברים גיאולגיים, נעבור בין עידנים, תוך כדי טבילה בכמה מהמעיינות היפים שיש בגולן. מבית חווה רומאי גדול ומפואר עד לעבודת גרמי השמיים בן אלפי שנים באחד האתרים המסתוריים ביותר שיש
לפעמים, כשהכול מסתדר בדיוק כמו שצריך, טבילה במים קרים ממש מצליחה לעשות ריסטארט לגוף. במגע עם המים, החום, הלחות והזיעה שדבקו בנו פשוט נעלמים ברגע. זו בדיוק המטרה של הטיול הזה: להגיע למקום שמעטות ההזדמנויות להגיע אליו, להשיל את בגדי הרכיבה ולשקוע לתוך זרם של מים חיים וקרים.
הפעם, מסלול הטיול ייקח אותנו למסע שאינו רק גיאוגרפי. נרכב בין עידנים, נעבור אפילו שברים גיאולוגיים עתיקים ויבשות. טיול מרתק ומקוטב שמתחיל באזור פרוע וטבעי וממשיך עמוק לשטח הגולן.
נתחיל את הטיול שלנו בתחנת הדלק של צומת מחניים – הנקודה בה כביש 90 פונה מזרחה לעבר כביש 91. אחרי מנוחה קצרה מהרכיבה הארוכה, המשיכו מזרחה על כביש 91 למשך כ-5.0 קילומטרים עד שתראו שלט שמפנה אתכם שמאלה לחורבת ירדה. מדובר באתר שבמשך קרוב ל-2,000 שנה היו לו לא מעט בעלים. הממצאים הארכיאולוגים מעידים, כי בתחילה הוא נבנה כבית חווה גדול בזמן שהרומאים צעדו בארצנו. עם השנים הוא החליף ידיים בעוד שאימפריות באו והלכו, עד שאנחנו מגיעים לשלטון הטורקים בארץ. במאה ה-19 המקום הפך לבית אחוזה מרשים. במלחמת העצמאות הייתה החורבה זירה לקרבות מרים בין הסורים לצה”ל הצעיר, שרק אחרי מאמצים רבים הצליח לבלום את ההתקדמות הסורית ואת הניסיון שלהם לחצות את הגליל.
נצא מחורבת ירדה, ולאחר כ-200 מטרים נזהה דרך עפר היורדת בתלילות לערוץ של נחל מחניים. בנקודה הנמוכה ביותר נמצא קבוצת עצי אקליפטוס ואת עין ירדה על בריכות השכשוך שבה.
נמשיך ברכיבה על דרך העפר של נחל מחניים ונעבור צפונית לקיבוץ גדות עד שנגיע לכביש 918 (גדות-גונן). בכביש נפנה ימינה ומיד שמאלה לחנייה של ראפטינג נהר הירדן. בכניסה לחנייה חפשו את הדרך היחידה שפונה לכיוון דרום והתקדמו בה כ-200 מטרים, עד שתגיעו למעיין בנות יעקב (שיש מי שמכנים אותו חמאם בנות יעקב). שם תגלו את אחת הבארות הצלולות והיפות ביותר שיש.
נחזור לאופנועים לקטע רכיבה על הכביש. פונים שמאלה (דרומה) לצומת עם כביש 91 ושם פונים שוב שמאלה כדי לרדת לערוץ הירדן ולחצות את גשר בנות יעקב. ממשיכים על הכביש ברכיבה ומטפסים לגולן בכביש מתפתל ומפנק שיצליח לגלח את השוונצים מהצדדים של הצמיגים באופנוע (אבל לכם כבר בטח אין שוונצים. אנחנו מדברים אל עכברי העיר שלא מתביישים להסתובב בינינו עם צמיגים בתוליים ודנדשים).
בצומת בית המכס פונים דרומה לכביש 888, ולאחר כ-2.0 ק”מ תראו פנייה שמאלה לכביש ישן ומשובש מאוד עם סימון שבילים אדום. פנו בזהירות והמשיכו על הכביש כקילומטר וחצי עד לפנייה השנייה שמאלה. המשיכו ברכיבה מדודה, עד שהדרך מבצעת “מרפק” של 90 מעלות ימינה. אחרי הפנייה המשיכו עוד כ-70 מטרים ומצאו מקום בצל להשאיר את ה-GS. עתה, הליכה קצרה צפונה בשביל מסולע תביא אתכם לאחת הבריכות היפות בגולן – עין אמפי.
מה יש שם? צל מושלם, מים שקופים מלאים בדגים ולפעמים גם לא מעט צרעות שמהן כדאי לשמור מרחק. אחרי טבילה עמוקה כדי להוריד את הטמפרטורה של הגוף חוזרים למעילי הקיץ ול-RUN ממריץ על כבישי הגולן.
חוזרים בזהירות לכביש 888 ופונים בו ימינה חזרה לצומת בית המכס. משם, על כביש 91 לכיוון קצרין. בכיכר של קצרין נפנה ימינה לכביש 9088. בעזרתו נחצה את קצרין (יש בה תחנות תדלוק למי שצריך), נזגזג בחצייה של נחל זוויתן ונגיע לצומת T שהיא צומת קצרין או צומת קצביה. מולנו אנדרטת געש, הלוא הוא גדוד 82 של חטיבה 7, שמנציחה את חללי הגדוד לדורותיו. האנדרטה היא גם פינה מוצלת נעימה, שבה חורש אקליפטוסים ושרידי אמת מים. מהצד המזרחי של החורשה תמצאו את מעיינות עדן או עין סלוקיה. גן מטופח ונאה מאד שאם עוד לא נרטבתם – זה הזמן.
חוזרים לרכיבה ופונים ימינה בצומת המפלים לכביש 808. המגמה היא דרומית והכביש הוא “דוך” ישר ומפתה. בחורף יש הרבה מאוד זרימת מים בערוצים שהכביש עובר מעליהם. לא פעם אפשר לראות את מפל עיט זורם, כמו גם מפלים אחרים.
נחלוף על פני הכניסה למושב יונתן וגם על פני הכניסה לשמורת גמלא. מהכניסה לגמלא תמדדו כקילומטר עד שתזהו דרך עפר שעולה מזרחה מן הכביש. אם תגיעו לצומת דליות – תדעו שפספסתם את דרך העפר ויש לחזור ולמצוא אותה.
כאן מתחיל פרק שטח הרפתקני ולעתים מאתגר. עלו על דרך העפר שתסובב אתכם מצפון למאגר דליות. כשתגיעו לפינה הצפון מזרחית שלו, פלוס עוד קצת, תמצאו את עין אל פרס. זוהי בשטח בריכת בטון רבועה, עם ספסל בפינה, מים נחמדים וצפרדעים עליזות. המינוס העיקרי – אין צל בכלל.
ממשיכים ברכיבה מזרחה, מתעלמים מדרכים חוצות צפון-דרום וכעבור כ-2.0 קילומטרים מגיעים לשלט קטן ושבור המפנה לרוג’ום אל הירי או “גלגל רפאים”. יש מי שמכנים את המקום “סטונהנג’ הישראלי”. כמו אחיו האנגלי, גם כאן המתחם נבנה לפני כ-5,000 שנים ושימש לפולחן של גרמי השמיים. כדי להגיע אליו צריך לחצות את נחל דליות הזורם, גם בקיץ, כך שתצפו למים במגפיים ואולי גם מעט אתגרי בוץ קצרים. בכל מקרה – המקום מעניין מאד ומומלץ לזחול בתוכו לחדרון המרכזי שאליו מגיעות קרני השמש רק פעמיים בשנה: פעם אחת בזריחת היום הקצר ביותר ובפעם השנייה בזריחת היום הארוך ביותר בשנה. הם היו מתוחכמים למדי, אבותינו הקדמונים.
מתפנקים במעבר נוסף בבוץ, וחוזרים לשביל הרחב. ממשיכים מזרחה כל העת, חוצים את “צומת הרוג’ומים” שבה כל רוג’ום הוקם על ידי מחזור של בוגרי פלס”ר 7 (שנסגר באחרונה, אחרי שהיה מהיחידות הבודדות שהיו קיימות מאז הקמת צה”ל) וממשיכים מזרחה וחולפים, ברכיבה מתונה ומכבדת, חוות בקר גדולה. השביל הרחב ממשיך ומגיע לחאן אל ג’וחאדר – המופיע במפות כחאן אורחה. המתחם עומד יפה על תילו (יחסית לחורבה, כן?) והוא מתוארך לתקופה הממלוכית, כלומר בערך לפני 1,000-1,100 שנה. ג’וחנדר היה מושל צפת מטעם הממלוכים, ששמו שובש עם הזמן והפך לג’וחנדר שאנחנו מכירים כיום. חורבות החאן עצמו מתוארכות למאה ה-14.
עתה נצא בזהירות לכביש נפנה שמאלה למרגלות גבעת אורחה ומול אנדרטת גדוד 53 של חטיבה 188 שבלם בגופו את שטף השריון הסורי. נפנה ימינה (מזרחה) לדרך עפר רחבה. הדרך יורדת וחוצה מעבר מים לא עמוק, שמשמאלו תבחינו בטנק שוט (צנטוריון, לוותיקים שבינינו) שעומד ומחליד מול הנוף. עברו את המים ותגיעו לחורשת אקליפטוסים מימינכם, פנו אליה ותגיעו לחנייה של בריכת אורחה, אחת מ”בריכות הקצינים” היפות שבגולן.
אנחנו בילינו כאן לילה, יותר מפעם אחת ותמיד היה לנו נחמד. גם בקיץ, כשבמרכז חם ודביק. מי שלא רוצה לחבק שועלים בלילות ומעדיף את הפוך המפנק והמזגן של הבית, יחזור לכביש 98 ויפנה בו שמאלה (דרומה) לקטע זריז וחינני לצומת מגשימים, משם שמאלה (דרומה) לצומת אפיק ומשם לירידה לחוף המזרחי של הכינרת. אפשר גם להמשיך דוך דרומה ולרדת במורד המפנק של מבוא חמה.
לסיכום הרכיבה זכרו שהמפתח לטיול שטח מוצלח, הוא ציוד. הכינו את כל מה שצריך מראש: מבגדים להחלפה, מגבת וגם קרם הגנה ותכשיר נגד יתושים למי שבוחר ללון בשטח. הרכיבה חזרה הביתה, לאחר יום ארוך ומלא אתגרים, עשויה להיות אתגר משל עצמה. הקפידו לשתות מים ולנוח בדרך. כדי שתוכלו לנוח ולהתרענן לקראת ההרפתקה הבאה!
