הפעם המסלול שלנו ייקח אתכם לאחד מכבישי הרכיבה הזורמים והכיפיים ביותר בשפלת יהודה, אזור קסום ועשיר בהיסטוריה. מה בתפריט?
העיר של גוליית הפלישתי, מנהרות מסתור של אנשי בר כוכבא, הרבה פיתולים – וגם חומוס טוב לקינוח. למי קראתם “שפלה”?
עכשיו, כשמזג האוויר סתווי ונוח, והחורף לא נראה כל כך באופק, זה הזמן להנות ממסלול כביש מפנק. זהו מסלול שאינו מרוחק מדי מהמרכז, והוא גם לא ארוך מדי כך שהוא יגמור לכם את כל היום החופשי שלכם. אז מה כן? סיבוב נחמד לבוקר עם עצירת מנוחה בדרך וחזרה הביתה לצוהריים ושנ”צ. כולנו יודעים עד כמה עונות המעבר שלנו קצרצרות, וכמה מעט ימים עם מזג אוויר מושלם יש פה. אז יאללה, צאו לפני שזה ייגמר לכמה חודשים.
את המסלול נתחיל מצומת ראם. לצומת אפשר להגיע מצפון על כביש 6 או כביש 40 ותמצאו בו תחנות תדלוק, נקודות מנוחה וריענון לקראת תחילת הטיול.
נרכב לצומת שערי אפרים ונפנה מזרחה על כביש 383. הכביש עובר מעל לכביש 6, ובחלקו הוא נמצא בשיפוצים כרגע, לכן רכבו עליו במתינות. אחרי שני פיתולים מגיעים לפנייה ימינה לכיוון ,יער חרובית. מי שבוחר בכך, יכול לרכב בכביש הפנימי של היער עד לתל צפית (שימו לב, הקילומטר האחרון הוא דרך עפר נוחה). תל צפית דורש עלייה רגלית. בגובה 180 מטר, הוא הגבוה בכל האזור ובולט למרחק בסלע הגיר הבוהק שלו (זה גם מקור שמו. בערבית: א-צאפי – הבוהק). יש המזהים אותו עם העיר הפלישתית גת מתקופת המקרא. לא רחוק משם התקיים הקרב בין דוד המלך לגוליית. באלפי השנים שחלפו, התל החליף שמות וידיים רבות. אבל המשותף לכולם היה המיקום האסטרטגי שלו על הדרך הראשית ההיסטורית שחיברה בין נמלי אשקלון לירושלים.
נחזור לכביש 383, ונפנה ימינה לקטע רכיבה מהמם בין יערות אורנים למושבים עד לפניה ימינה לתל עזקה ולגן הלאומי שבו. נמשיך בכביש הפנימי עד למוצא, בצד השני של הגן לכביש 38. נפנה שוב ימינה, הפעם לכיוון דרום לא רחוק מהכיכר שבצומת שריגים.
בכיכר תוכלו לבחור האם להמשיך דרומה או האם להיכנס לפארק עדולם הגדול ולבקר בחורבות המרשימות שבו: מדרס, ענים ובורגין. בכולן תגלו מערכות זחילה מרתקות שנחפרו בתקופת מרד בר כוכבא כמסתור מפני לגיונות הרומאים, קולומבריום מרשימים ואפילו את הפירמידה היחידה שיש בשטח ישראל (נראה אתכם שולחים לנו צילום שלכם בראשה!).
רצים דרומה על כביש 38, ובצומת נחושה פונים ימינה לכביש 35 וחוצים את צומת גוברין לקטע רכיבה מרהיב, שעולה ויורד בסדרת פיתולים ארוכים בין הגבעות. הקפידו על הקצב הראוי ועל מבט הרחק לפנים.
בצומת לכיש נפנה שמאלה לכביש 3415, נקפיץ הילוך מול תל לכיש הגדול (שראוי לביקור משלו) ונרוץ על הכביש המפותל עד לכיכר גדולה מול כרמי קטיף. פנייה ימינה תיקח אותנו בדרך משובשת, דרך עפר תלולה (אם תרצו) לגבעת גד ולקבר השייח’ הגדול שבראשה – תצפית 360 מעלות מדהימה ועצי חרוב נפלאים.
רכיבה בחזרה לכיכר, ועולים על כביש 358 (מכונה גם כביש הכיכרות) שרץ במקביל לגדר ההפרדה דרומה. התנועה עליו מועטה והקצב נאה, אבל אל תתנו לזה לגרום לכם לאבד את הריכוז ושימו לב לכיכרות שלאורכו. בלשון המעטה, לא נעים למצוא את עצמך חותך דוך בכיכר כזו. נרד מכביש 358 בכיכר של צומת להב ונפנה מערבה על כביש 325 המקביל ליער להב ולמרכז ג’ו אלון. קטע רכיבה מהיר ומספק מאוד מביא אותנו לצומת דבירה ולמנוחה אפשרית במתחם תחנת התדלוק שבמקום.
משם, נעלה צפונה על כביש 6 ונפרד ממנו בפיצול של כביש 40 (מחלף מאחז) עד לצומת קוממיות.
בצומת קוממיות נפנה ימינה, כלומר מזרחה, לקטע רכיבה דינאמי המכונה בפי רבים “שריגים לי-און”. זהו בהחלט אחד מקטעי הרכיבה המענגים והמאתגרים ביותר שיש בשפלה (זכרו שגם אחינו הארבע גלגליים מכירים את קסמיו, וכשהם נסחפים תרתי משמע ונוהגים ברייסינג ליין – זה מחייב משנה זהירות מצידנו!). הוא מתחיל בפניות ארוכות ופתוחות עם שינויי גובה שמרגישים בבטן ובחזה, ואחרי פניית 90 מעלות חדה מול מושב עגור משנה את פניו למפותל יותר עד לסיומת בשריגים. שם, בשריגים, יש חומוס נהדר וגם מבשלת בירה מרעננת (לשתייה אחר כך בבית. כן?). לא חייבים לרכב מהר כדי ליהנות מפרק הרכיבה הזה. ואם יש לכם את המזל לרכב כאן אחרי גשם – האווירה אירופאית לגמרי.
אנו סוגרים “לופ” בכיכר של צומת שריגים, והפעם תופסים את כביש 38 לכיוון צפון ורוכבים לאורכו לכיוון בית שמש ומשם לכביש מספר 1 – משם הביתה.
אז למה אתם עדיין כאן? קחו את הבימר שלכם וצאו לטיול מופלא!
רכיבה נעימה!
