לשם שינוי, הגשם הגיע השנה ממש בזמן. רובנו כבר טעמנו זרזיף או שניים, ובקרוב יגיעו גם כמה סערות. אבל זה לא אומר, חלילה, שצריך לאפסן את האופנוע עד האביב ולעבור למונית. להיפך, אנחנו בכלל מעדיפים לרכוב בחורף, ומתקשים יותר בחודשי הקיץ. הרי בישראל היבשה אין הרבה ימי גשם וקור שבהם באמת אי אפשר לרכוב. ואם מקפידים על הכללים, גם הכביש שספג כמה טיפות יכול להיות הממלכה שלכם. מי מפחד מקצת מים? (רק אל תשכחו את סעיף הגרביים)
כמו כל דבר בחיים, גם רכיבה בטוחה בגשמים ובחורף מתחלקת לשלושה חלקים: אחיזה, אטימה וראייה. אם תקפידו לשמור על שלושת הכללים האלה, תוכלו להמשיך להנות מהגרגור החתולי האהוב של האופנוע שלכם גם בימים שבהם מרבים הרוכבים מהססים אם לצאת.
כדי שנהנה ממיצוי מלא של עקרון “השלוש”, נכיל את שלושת הכללים – אחיזה, אטימה וראייה (או בקיצור אא”ר) – על שלושה תחומים שתמיד נפגשים בהם בכל רכיבה: אופנוע, כביש ואתם. יכולנו להרכיב משקפיים עבים של מתמטיקאי ולספר לכם שאנחנו בונים פה מטריצה, אבל למה לקלל.
האופנוע
בחורף שם המשחק הוא אחיזה. ואחיזה, היא קודם כל צמיגים. לכן אנו מציעים לבחון את בריאות הצמיגים ובעיקר את עומק החריצים שבסוליות שלהם. לחריצים יש תפקיד מרכזי בניקוז מים. אם הם לא מספיק עמוקים, מהר מאוד, תתוודעו באופן מאוד אינטימי ומאוד לא נעים עם התופעה שנקראת “אקוואפלנינג”. במה מדובר? ובכן, כאשר הצמיג מתגלגל על כביש רטוב ולא מצליח לפנות מספיק מים (כי החריצים שלו שחוקים, הלחץ הנמוך שלפני הצמיג יוצר תלולית קטנה של מים. דמיינו מעין גל קבוע. הצמיג ממריא על הגל הזה, ומהנקודה הזו האופנוע גולש על שכבת המים הדקה הזו ללא כל אחיזה – ומכאן גם ללא יכולת שליטה. מה כל זה אומר מבחינתכם? דאגו לצמיגים טריים ובעלי חריצים עמוקים.
אטימה. כדאי לוודא שתהיה הפרדת כוחות מלאה בין החיווט לבין לחות ומים. חשוב לעבור על כל חיבורי החשמל, לוודא שהם איתנים, לא לפחד להשתמש בשמן מרחיק לחות במקומות הרגישים ואפילו לגרז את מחברי המצבר מפני קורוזיה. מיכל קטן של תרסיס שמן בתיק עזרה ראשונה יכול להציל אתכם ממערכת חשמל ספוגת מים בטיול החורפי ליער אודם.
אטימה זה לא רק חשמל, אלא גם אוויר. תיבת אוויר. זוכרים אותה? זו הקופסה שדרכה האופנוע נושם. ודאו שהיא אטומה היטב והאוויר נכנס אליה רק דרך הפתחים המיועדים לכך. לרוב זה מתחת למושב, מתחת למכל או ממש ליד מסבי ההיגוי (תלוי באופנוע). אם תדעו בדיוק מאיפה האופנוע נושם , תדעו עד כמה אמיצים תוכלו להיות בימים רטובים.
הראייה והראות הם קריטיים בימים רטובים. גם האופנוע צריך “לראות” לכן יש לנקות את הפנסים, את המראות ואת מגיני הרוח לקראת כל רכיבה. אם תיכנסו לחושך כשמגן הרוח מטונף ומקושט בהרבה שריטות שערה עדינות, כל רכב שיגיע מולכם יגרום לעיוורון זמני מסינוור דרך פלקסיגלס שרוט.
אופנועי BMW נולדו במדינה קרה שבה רוכבים שלא נרתעים מגשם ומטמפרטורות נמוכות. אם הבימר שלכם מצויד בגריפים ו/או המושב מחוממים, בדקו שהמערכות האלה תקינות ועובדות כשורה אחרי חודשי החום הארוכים.
הכביש
הכבישים בישראל הם, בואו נאמר בעדינות, לא בדיוק אמת המידה למה שקורה במערב. נכון, אפשר לפגוש פה ושם, בעיקר בדרכים הבינעירוניות, כבישים שסלילתם היא מופת של ניקוז מים וזוויות מענגות לצד קימורים מדויקים. כל מה שצריך כדי להשאיר את הבימר על הצד של הגומי בכל מצב. לדאבוננו זה המיעוט. במקרים רבים, האספלט יוצר שלוליות ורסס. הגשם הראשון גורם לו להזיע שכבת ג’יפה שמנונית, יבול של קיץ שלם של משאיות נוטפות סולר. בנוסף, סלילה ברמה לא מדהימה גורמת לכביש להתמוסס בגשמים ולפעמים ממש להישבר כך שנפערים בו בורות, אפילו בדרכים ראשיות מרובות נתיבים. לכן אתם חייבים לרכוב כך שאתם מודעים כל העת למגבלות האחיזה החדשות שנוצרות בכבישים שאחרי הגשם.
עצתנו היא שבכביש היזהרו שבעתיים, בעיקר בגשמים הראשונים שהופכים את הדרכים לחלקלקות כמרגרינה. בתוך העיר, פסי הצבע השונים הופכים לאויב המושבע שלכם: מעברי חצייה, קווי הפרדה ואיי תנועה מצוירים. אלה יספקו אפס אחיזה כשהם רטובים. לפני שתבינו מי נגד מי, תמצאו את עצמכם באמצע קפיצת צוקהרה עם בורג לאחור.
בסעיף האטימה נתייחס דווקא לניקוז פני הכביש. יש כבישים נקבוביים שלא יגרמו לנתזי מים, יש כבישים שהצמיגים שלנו ושל המכוניות שסביבנו יפיקו מהם ענני רסס מרשימים אך מסוכנים. ויש גם שלוליות. ראיתם שלוליות? לא להיכנס בשום אופן! לא רק בגלל רסס המים העוצמתי שעלול להרוס את הלוק למשרד, אלא מכיוון שהשלולית העכורה עשויה להסתיר בור שעלול להפיל אתכם.
את סעיף הראייה מספקת עונת השנה. בחורף יש יותר שעות חושך וראות לקויה ולא כל הכבישים מוארים היטב או בכלל. אפילו כביש 6 האגרתי לא מואר לכל אורכו.
הרוכב
איכות הרכיבה בגשם מזכירה את שאלת ההנאה שאפשר להפיק מיציאה לקמפינג: הכול תלוי בציוד. כמובן שעלינו לעבור לרכיבה מדודה, שכולה מוכוונת אחיזה, הורדת קצב ומבט שמכוון עוד יותר לרחוק. אבל מעבר לאלה, צריך להגן על עצמנו מהגשם, מהרסס ומהרגעים הכיפיים האלה (לא באמת) שבהם מכונית קולעת את תכולתה של השלולית ישירות עלינו. וכאן, כאן בהחלט צריך אטימה טובה.
כל זה יעבור כ”נון אירוע” עם הציוד הנכון. וזה אומר: כפפות חורף עמידות במים ומבודדות, חליפת רכיבה (של שני חלקים או חלק אחד – מה שנוח לכם) ממותג איכותי. נעלי רכיבה או מגפיים, אטומים למים. לא להתפשר ולרכוש חלפ”ס מחנות עודפים של צה”ל – לכו על הטופ. הוותיקים בטח זוכרים את הריח מעורר הבחילה של החליפות האלה, לאחר ששרצו שנים בימח”ים. אז תתגברו על הטראומה – החליפה שלכם תהיה חדשה ולא מצחינה. בסופו של דבר, הגרדרובה הזו תצדיק את העלות ותחזיק יותר מעונה אחת.
הקסדה היא מרכיב מרכזי בחוויית הרכיבה. וגם היא חלק חשוב במילוי עקרונות האטימה והראייה. קסדות איכותיות מצוידות במשקפים הדוחים היווצרות אדים. קסדה טובה גם תספק אטימה היכן שחשוב ואוורור היכן שצריך מבלי שמים יחדרו פנימה. היא תצויד בפתחי אוורור שיפנו את האדים בעת הרכיבה. באולמות שלנו אפשר למצוא מבחר גדול ומשובח של כפפות, חליפות רכיבה, מגפיים וקסדות.
סעיף האחיזה נוגע הפעם לנקודות הממשק בין הידיים לגריפים ובין סוליות הנעליים לרגליות. רגליות רטובות עלולות לגרום להחלקה מהן ולאובדן שליטה באופנוע. אם יש לכם רגליות משוננות – ודאו שהן חדות וננעצות היטב בסוליות נעלי הרכיבה. אם יש לכם רגליות גומי, החליפו אותן.
גריפים איכותיים חשובים לאחיזה, לנוחות ולמניעת התעייפות בזכות בידוד טוב מוויברציות. שילוב של גריפים טובים וכפפות איכותיות יבטיח שגם בגשם סוחף אתם תהיו בשליטה מלאה בכידון.
ויש גם כלל מספר 4, ואין מספיק סימני קריאה לתאר עד כמה הוא חשוב פסיכולוגית, ולא רק פסיכולוגית: גרביים יבשות. רכיבה בחורף היא תמיד חוויה. טובה וכיפית, או משהו לסמן עליו V ולהישאר בבית בפעם הבאה. כדי להישאר בצד הכיפי, הקפידו לא לשכוח להביא עמכם גרביים יבשות לרכיבה בדרך הביתה. זה אלוהי.
