רכיבות מבחן בלי בקרות

S 1000 R: אוכל כל

BMW S1000R החדש הוא לא רק אופנוע שיודע לעשות הכול, אלא אופנוע שיודע לעשות הכול בדרך הטובה ביותר

מתחילים בשורה העליונה
הוא מבוסס על הסופרבייק של BMW, ובלי לוותר על הרבה, הוא מצליח לתת כל-כך הרבה יותר בכל תחום נוסף. קל לסיים רכיבת מבחן, להחזיר את המפתח החכם ולהמשיך הלאה, אבל במקרה הזה עורך המדור ירד מרכיבת המבחן והחליט שהוא מזמין לעצמו אחד.סופר(בייק) נייקד
זה הז’אנר שעליו נמנה ה- BMW S1000R – לכאורה, מדובר בהפקה זריזה של רווח מדגם קיים.

 

כך עובד התבשיל: היצרן שוקד על פיתוח ושכלול מתמידים של דגם הסופרבייק שלו, ומרעיף עליו את
מיטב הטכנולוגיה שהוא יודע להציע, במשקל הנמוך ביותר האפשרי. התוצאה: אופנוע ספורט שטוב למרוצים ולרכיבת מסלול, אבל לא לשום דבר אחר. אל תשאלו איך אני יודע.

בשלב הבא, מחליט היצרן שאם כבר יש את כל הטכנולוגיה הזאת והמשקל הנמוך, אז אפשר להציע אותה לקהל רחב יותר.

התהליך: הקליפ און הנמוך מוחלף בכידון גבוה, האופנוע עובר נשל ונפטר מפלסטיק מיותר; המנוע עובר כוונון שבסופו יש לו יותר כוח ומהירות בסל”ד יותר נמוך ושימושי; והרגליות ממוקמות מעט יותר נמוך, כך שתנוחת הרכיבה אינה רכונה ומכווצת.

התוצאה: סופרבייק עירום, שיכול להיות הטוב מכל העולמות, או רע בכל הממדים.

הרע, כי ייתכן שקיבלנו אופנוע שלא יודע להתנהג במסלול, כי הוא סובל מחוסר איזון בין התכונות הבסיסיות שלו לתוספות שנרקחו מאוחר יותר; הוא חשוף ונוקשה מדי לרכיבה מנהלתית או מתיירת; ומבאס את הישבן בעיר, כי הוא סובל מזווית צידוד בעייתית, התחממות, ומנוע שלא יודע לתפקד בסל”ד עירוני.

הטוב, זה BMW S1000R

אז מה קרה כאן

זה הדגם השליש של הסופר-נייקד של BMW, וכמו אביו, הוא מבוסס על ה-S1000RR הסופרבייק של BMW.

המכנה המשותף בינו לבין אביו קטן – יש לו שלדה חדשה, מנוע חדש, רכיבים חדשים, עיצוב חדש.

המכנה המשותף בינו לבין הסופרבייק של BMW גדול, לכן הוא צר יותר בין הרגליים, הכידון (החדש) נמצא בתנוחה אופטימלית, והכידון הזה גם מתכוונן, לכל סוגי הרכיבה, ועוד נגיע אליהם.

המתלים שלו לקוחים מהסופרבייק, הם חדשים, ובדגם העל (עוד נגיע גם אליו) הם נשלטים על-ידי מחשב, כך שאין צורך לשחק איתם, הם יידעו להגיב במילי-שניות לפני השטח המשתנים, בהתאם לתוכנית הרכיבה שנבחרה (גשם, תיור, ספורט, מסלול).

גם המנוע, השלדה, הזרוע האחורית, ועוד ועוד – לקוחים מהסופרבייק המהולל.

יש לו מנוע בן ארבעה צילינדרים בשורה, 165 כ”ס, לא 206 כמו הסופרבייק, אבל סוסים הרבה יותר שימושיים, בכל סוגי הרכיבה.

השינוי הזה הופך אותו לכזה שמעניק כוח בכל סל”ד שימושי, עם תגובה חלקה ומיידית בכל סל”ד שימושי, ובעיקר עם עקומת כוח שטוחה, ולא כזאת שמזכירה את גרף מחירי הנדל”ן בתל-אביב בשנה האחרונה.

שלושת ההילוכים האחרונים (4-6) ארוכים יותר מהסופרבייק, כדי לאפשר רכיבות תיור ומנהלה נינוחות ורגועות.

לוח המחוונים הקדמי, שכמה קשרים שלא אקשור לו הוא ראוי לכולם, מציג את שפע האפשרויות של האופנוע הזה, וזו רשימה חלקית בהחלט:

חיבור בלוטות’ לאפליקציה של BMW, שמאפשר ניווט בלוח המחוונים.

חיווי לעוצמת הבלימה ולזווית ההטיה, ארבעה מצבי רכיבה (בדגם הספורט וה-M), שלושה מצבי מצערת (מפות אספקת כוח) משתנים, בקרת אחיזה מתכווננת לרבות בפניות, כוונון בקרת הווילי, כוונון בלימת המנוע, כוונון בקרת ה-ABS בפניות, העלאה והורדה של הילוכים ללא מצמד (קוויקשיפטר), חיישני לחץ אוויר, הכנה לרגלית הילוכים הפוכה, בקרת שיוט, בלם אלקטרוני לזינוק בעלייה, הנעה ללא מפתח (בדגמי הספורט וה- (Mובאופציה מתלים מבוקרי מחשב סמי אקטיביים, ומצב רכיבה רביעי, ועוד טונות של אביזרי תיור, ספורט, ציוד, ברמה של קטלוג שזקוק לכריכה קשה כדי להחזיק את כל מה שיש בו, ולדפים סופגים כדי לספוג את הריר שיוגר עליו.

יש לו שלוש רמות ציוד וגימור

  • הדגם הבסיסי, pure עם כמעט הכול
  • דגם הביניים, sport, עם קוויק שיפטר, חבילת עיצוב ספורט, תאורה ראשית מסתגלת, הנעה ללא מפתח ועוד
  • ודגם העל, M, עם חישוקים קלים, אגזוז משודרג, מתלים סמי-אקטיביים, מצבר קל משקל, שרשרת עמידה ללא תחזוקה, מושב מיוחד, מחשב מסלול כולל GPS, חרב תחתונה, ועוד פינוקים שמשפרים אותו וגם מורידים לו חמישה קילו תמימים מהמשקל, ל-194 ק”ג משקל רטוב (עם דלק, שמן, ואוויר בגלגלים).

לאחר מיצוי פרק הנתונים היבשים וההבטחות באוויר, הגיע הזמן לצאת מהמזגן.

מה לובשים כשרוכבים עליו? הכול לוקח, מחליפת עור ועד חליפת ויניל.

השאלה הגדולה שנותר לשאול, לאחר שפרדוקס המידע בחורים שחורים נפתר לפני שבועות ספורים, היא האם אופנוע הסופר נייקד של BMW הוא עוד טריק שיווקי, שנועד ליצור דגם חדש בלי להתאמץ יותר מדי, או שאכן מדובר בכלי שיודע לעשות הכול, לאלה שכבר הבינו שבחיים אפשר לקבל גם וגם, כשלא מתעקשים על האחוזון העליון בכל תחום.

התחלנו בעיר

אנחנו עם בגדי עבודה מפונפנים, בדרך למשרד.

המושב מתכוונן, כמעט שכחנו, כך שאפשר להתאים את גובה המושב לגובה הרוכב.ת. הרגליות לא נמוכות, אבל הכידון הגבוה גבוה, כך שהגב אינו רכון, התנוחה שולטת, והכידון מצודד בקלות בין הכאוס העירוני, הכולל מתאבדים על קורקינטים, מתאבדים על אופנועים חשמליים שחורים, מתאבדים על קטנועים וארגזים כחולים מאחור, אוטובוסים רב מפרקיים שמזגזגים מנתיב לנתיב במהירות של 90 קמ”ש, ונהגים שבודקים הודעות ובוררים בזמן נהיגה בין האימוג’ים השונים כדי לצאת מקוריים ולא לענות שוב באייקון של לב אדום.

גם בקיץ הוא לא מתחמם מדי.

הקוויקשיפטר (קיבלנו את דגם הספורט) חלק יותר מהלשון של הרבה פוליטיקאים במחוזותינו.
המתלים, הפתעה עצומה, סופגים את פגעי העיר, כאילו מדובר באיזה אדוונצ’ר מתייר עם מתלים בעלי מהלך גמלוני.

בשורה התחתונה, כלי תחבורה שימושי בעיר, בדרך לעבודה וממנה. בדרך לסידורים, ואליהם. בדרך להתחמק מקמיקזות שיעשו הכול להתרסק עליכם.

המשכנו מחוץ לעיר

נגיד, אם החלטתם לקחת אותו למסלול, או לכבישים מתפתלים.

נגיד, אם החלטתם לצאת לרכיבה בינעירונית, אבל שתהיה רגועה, עם ג’ינס ממוגנים ומעיל מקורדורה.

נגיד, אם החלטתם לבלות את הסופ”ש בבית של החברה במושב.

BMW S1000R הוא כלי תיור ראוי ואף למעלה מכך.

נכון, אין לו מיגון רוח, ושווה להשקיע באביזר מקורי, שיסיט את הרוח מהפנים, כי בלי זה הרכיבה מעייפת.

נכון, לא הייתי מתקין עליו ארגז אחורי, למרות שאפשר.

כן הייתי מתקין לו תיקי צד רכים, שיאפשרו רכיבות בשניים לצימר בסופ”ש.

עם בקרת שיוט, מושב נוח, ומנוע עתיר מומנט, הרכיבה המנהלתית איתו מזכירה שהוא נושא את המטען הגנטי של דגמי התיור והאדוונצ’ר של BMW.

מה שכן, עורך המדור (הכותב מכחיש כל קשר אליו), התפתה מדי פעם ברכיבה המנהלתית וסחט את המצערת, רק כדי לשמוע איך מנגן המנוע הזה כשמותחים לו את השרירים, והוא עף, שלא יהיה לאף אחד מכם ספק, גם במהירויות ששורפות את האין פילם במצלמות המהירות – קנטטה הרמונית לארבעה צילינדרים, פלוס נערי המנזר שטרם הגיעו לבגרות מינית, ויכולים להפליא בקול גבוה במיוחד.

קינחנו במסלול

הפעם זה היה עם חליפה מלאה, מגפי רכיבה, קסדת מרוצים, כפפות עור שלמות וארוכות, כרית אוויר פנימית כולל הגנה לעצמות הירכיים.

הפעם הגב מעט רכון יותר, וגם הראש, וגם המבט מעט רציני יותר, כי במסלול עסקינן, ולחזור עם אופנוע מבחן מרוסק, זה לא ממש מגניב.

מה שכן, הצמיגים המקוריים שאיתם הוא מגיע לא באמת מתאימים למסלול, כך שהרכיבה היתה זהירה במיוחד, אפשר להבחין בנקל בצילומים המצורפים.

צמיגים הם הקשר שלכם לאספלט, וצמיגים טובים עושים את כל ההבדל ברכיבת מסלול, כך שאם אתם מתכוונים לרכוב איתו גם במסלול (יש כבר שניים בארץ, הללויה), אז כדאי להחליף את המקוריים, מייד לאחר ההרצה.

אגב, זה לא מגניב ובעיקר לא קול ולא מצטלם, לרכוב עם מראות ולוחית הרישוי במסלול. אל תתפלאו לשמוע, שלאופנוע הזה יש לוחית רישוי נתיקה, וגם המראות מתברגות החוצה בקלות.

ברכיבת מסלול מבינים מייד מאיפה בקע האופנוע הזה – כל ישורת היא הזמנה לתעופה על קולית,

כל פנייה היא הזמנה לחיכוך של הסליידרים ברצפה.

אפשרויות הכוונון כמעט בלתי מוגבלות – בקרות המשיכה והאחיזה, הבלימה, הווילי, בלימת המנוע, מפות המנוע, שחקו ותהנו.

החלפות הכיוון מהירות, הבלימות עוצמתיות, ואם יש לכם מספיק כושר (ריכוז), אז האופנוע הזה יבלה כל היום על המסלול, ורק יעצור מדי פעם להחלפת צמיגים.

פשוט תענוג.

מה, כבר נגמר?

BMW S1000R נולד עבור רוכבים.ות רב תכליתיים, שמשתמשים באופנוע גם ככלי תחבורה עירוני וחוץ עירוני, אבל גם מתגרזנים אחת לתקופה.

הוא לא מחייב פשרות גדולות כלשהן, ובכל אחד מהתחומים הוא יודע להצטיין, בלי להעניש את רוכבו.

ברור, שאם אתם רק לוקחים את האופנוע למסלול בעגלה, או מאחסנים אותו שם, אז מומלץ יותר לבחור בסופרבייק של BMW.

ברור, שאם אתם רק רוכבים בשניים, במהירות שפויה, בשבתות, אז כדי לבחור באדוונצ’רים, או בכלי התיור של BMW.

ברור, שאם אתם לא יוצאים מהעיר, עדיף קטנוע. של BMW.

אבל אם אתם לא מחמיצים מרוץ של המוטו ג’י-פי והסופרבייק, כולל מקצי האימון, קופצים ליום מסלול אפילו אחת לחודש, וגם משתמשים באופנוע ככלי תחבורה, אז BMW S1000R פשוט נולד עבורכם.

עד כדי כך נולד, שעורך המדור סיים את הרכיבה, והבין שזה האופנוע בשבילו. דגם ה-M כמובן.

ועם מי שחיפש שורה תחתונה טיפה יותר רב משמעית, אז איתו הסליחה.

 

 

תגובה בפייסבוק

!השארו מעודכנים

BMW MOTORRAD הרשמו עכשיו לניוזלטר של בלוג
ותקבלו כל כתבה חדשה שמתפרסמת

    :שלחו לי כתבות בנושאים הבאים